כעת מובארק יכול לקרוא ספרות ישראלית

השבוע יצא לאור במצרים תרגומו לערבית של הספר "בין קהיר לירושלים - הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, הדוגמה המצרית", שנכתב על ידי דוד סולטן, שגריר ישראל בקהיר בין השנים 1992-1996. הספר מדבר על נרמול היחסים בין מצרים לישראל בתקופת כהונתו של סולטן כשגריר במצרים וחושף את המתרחש מאחורי הקלעים ביחסי ישראל-מצרים.

בראיון לוואלה! חדשות, מספר מתרגם הספר זכריא עמר, כי בחר לתרגם את הספר בשל התעניינותו של העולם הערבי בנושא הנורמליזציה עם ישראל, וגם משום שנושא הספר עניין אותו באופן אישי. "הספר מדבר על נושא מאד חשוב - הנורמליזציה בין מצרים לישראל", הוא מסביר בעברית רהוטה. "הרי כל העולם הערבי מתעסק בנושא הזה ומבקש ממצרים לא לנרמל את יחסיה עם ישראל. מצרים תמיד מואשמת בנרמול יחסיה עם ישראל. זה כמו כתם בהיסטוריה שלה".

"הספר בא להבהיר בדיוק מה קרה ומה קורה בנושא הנורמליזציה בין ישראל למצרים, וכיצד מצרים משתמשת בקלף הזה כדי ללחוץ על ישראל לקדם את תהליך השלום עם הפלסטינים", מוסיף עמר. "עוד נטען בספר, שהמצרים משתמשים בקלף הנורמליזציה כנשק נגד ישראל בסיטואציות נוספות, כמו פרשת השבויים המצרים שנרצחו במהלך מבצע קדש והטבח במערת המכפלה".

אתה חושב שהספר עשוי לעניין את הציבור במצרים?

"לדעתי הספר יעניין מאד את הציבור המצרי משום שהוא שופך אור על היחסים בין ישראל למצרים משנת 1992 ועד היום. הספר מבהיר מהי עמדתם של מספר מוסדות במצרים כלפי הנורמליזציה עם ישראל כגון האיגודים המקצועיים כמו אגודת העיתונאים, איגוד הרופאים, וכן את עמדתם של המוסדות הרשמיים במדינה כגון משרדי החוץ, החקלאות והמדע וכן עמדת הצבא. הספר מספר גם על מפגשים אישיים שקיים השגריר סולטן עם בכירים במצרים שעמדותיהם כלפי נושא הנורמליזציה לא היו ידועות לציבור המצרי והוא חושף מה התרחש מאחורי הקלעים של מפגשים אלו".

לפני מספר חודשים התמודד שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, על התפקיד הנחשק של מזכ"ל אונסק"ו. במסגרת התמודדותו לתפקיד ניסה חוסני למתן את התדמית האנטי-ישראלית שיצאה לו בעקבות דבריו לפיהם הוא "מוכן לשרוף ספרים ישראלים", ולפיכך הורה לתרגם ספרים ישראליים לערבית. אלא שחוסני, שבסופו של דבר כשל בהתמודדות, התכוון לכך שהספרים הישראלים יתורגמו לערבית מאנגלית או מצרפתית. "תרגום ספר זה איננו קשור להוראתו של השר חוסני משום שמשרד התרבות לא מפרסם ספרים שמתורגמים מעברית", הסביר עמר.

"כל תרגומי הספרים מעברית לערבית במצרים בוצעו ביוזמה פרטית של המו"ל או של המתרגם עצמו", הוא מוסיף. "דבר זה משפיע בטוח על כמות הספרים המתורגמים מעברית לערבית כי המתרגם לא מקבל כסף רב ממו"ל פרטי והוא לא זוכה להפצה רחבה לה הוא מצפה". באשר לספרו של סולטן, עמר מספר שהוא פנה לשגרירות הישראלית בקהיר שקיבלה את אישורו של הכותב לתרגמו לערבית. "לאחר מכן המו"ל נתן את אישורו והתחלתי לתרגם". לדבריו, עבודת התרגום ארכה חודש וחצי "והיא היתה קלה ונוחה".

לאור כל אלו, כמות הספרים שתורגמו מעברית לערבית ומתפרסמים במצרים היא קטנה מאד. מדי שנה מתפרסמים במצרים שלושה-ארבעה ספרים כאלו. אלו שמתורגמים בדרך כלל על ישראל הם בנושאי פוליטיקה ודת ומעט מאד ספרות. הספרים שבכל זאת תורגמו לערבית הם "מיכאל שלי" של עמוס עוז, "ויקטוריה" של סמי מיכאל, "ספר הדקדוק הפנימי" של דוד גרוסמן ו-"יסמין" של אלי עמיר.

לפני שנה יצא לאור ביוזמת מו"ל פרטי התרגום המלא של ששת סדרי המשנה לערבית, בתרגומו של ד"ר מוסטפא עבד אל-מעבוד מאוניברסיטת קהיר. זכריא עמר עצמו תרגם אף הוא מספר ספרי עיון מעברית: "אתרים יהודים במצרים" של פרופ' יורם מיטל, "מי כתב את התנ"ך?" של ריצ'רד פרידמן, "הסכסוך הישראלי-ערבי, מבט משמאל" של ד"ר יוסי אמיתי, ו-"יהודים מספרים על ישו" של פרופ' אביגדור שנאן.

ואיזה ספר אתה חולם לתרגם?

"אנציקלופדיה מאיר נתיב העוסקת במונחי יסוד ביהדות", משיב עמר. "בכלל, הייתי רוצה לגעת עכשיו יותר בספרים בענייני יהדות ופחות בענייני פוליטיקה".

מחבר הספר, דוד סולטן, טרם ראה את התרגום לערבית אך הוא בטוח שהספר רק יועיל ליחסים בין המדינות. "טוב שהראייה שלנו ביחס לקשרים בין שתי המדינות תתפרסם גם במצרים", הוא אומר לוואלה! חדשות. "ניסיתי בספר להציג תמונה שקולה של מערכת היחסים בין המדינות, תוך שאני מצביע על האחריות של שני הצדדים לשמירה על הקשרים בין המדינות. חשוב לזכור שהשלום הזה הוא נכס אסטרטגי".

סולטן, שכיהן כשגריר במצרים בתקופת ממשלת רבין, הלא היא תקופת הפריחה המדינית הגדולה, אומר שהספר מנסה להסביר איפה ישראל מצרים – כל אחת בנפרד – שגו, ובאילו נסיבות אפשר לצפות שהנורמליזציה תהיה הצלחה גדולה יותר. "בתקופתי אכן היחסים התקדמו, אך פחות ממה שהיינו רוצים".

האם פרסום ספר ישראלי מתורגם לערבית יכול להביא לשינוי כלשהו בחברה המצרית?

"ברור שהמנהיגים יכולים לעשות הרבה יותר, אבל ככל ששני הצדדים יהיו מודעים להלך המחשבה שקיים בצד השני, אני חושב שזה רק ייטב. לעצם הנושא של נורמליזציה, אני לא חושב שיש סיכוי לפריצת דרך גדולה כל עוד תהליך השלום לא מתקדם, בעיקר עם הפלסטינים. המצרים, עם כל הבעיות שיש להם עם הפלסטינים, מחויבים למציאת פתרון לסוגיה הפלסטינית".

אתה חושב שהספר יעניין את הציבור המצרי?

"אני יכול רק לקוות".