"הטייקונים מזכירים את שריף העיירה"

"בעיית הריכוזיות במשק מזכירה לי את הסרטים שהיינו רואים כילדים, על העיירה האמריקאית הנידחת שיש בה אדם אחד שהוא הממליך של העיירה. הוא הבעלים של בית המרזח, הוא הבעלים של בית המרקחת, גם המספרה בבעלותו, והוא גם קובע מי יהיה השריף. הוא הפריץ של העיירה, ומי שרב אתו - למעשה לא יכול לחיות בעיירה יותר. זאת היא אימת הריכוזיות" - כך אמר אתמול ל-TheMarker פנחס רובין, מגדולי עורכי הדין בישראל ומי שנחשב מגן האינטרסים של בעלי העסקים הגדולים בישראל.

לדברי רובין, אימת הריכוזיות נחלקת לשניים. הסכנה הראשונה טמונה בעוצמת היתר של אנשי העסקים הגדולים, בהיותם שולטים בכמות עצומה של עסקים, עד שהם נהפכים לשריף של העיירה - משמע, לאלה שמסוכן לריב אתם, מאחר שאז אתה עלול למצוא עצמך בלי עבודה ובלי יכולת לחיות בעיירה.

הסכנה השנייה היא של עסקים שנהפכים גדולים מדי, עד שעצם גודלם מאיים על היציבות המשקית - תופעת ה"גדולים מכדי ליפול". רובין מזכיר כי במהלך הדיונים על הסדר החוב של אפריקה ישראל הועלו גם טיעונים כאלה, שלפיהם לא ניתן לתת לתאגיד גדול כמו אפריקה ישראל לקרוס, בשל ההשפעות המשקיות הקשות שיהיו לכך.

לדברי רובין, שתי הסכנות כאחת הן בעייתיות מאוד, ומחייבות התייחסות. עם זאת, הוא מעריך כי מדינת ישראל עדיין אינה נמצאת בתחום הסכנה הכפולה הזו - משמע, אין אף תאגיד שנפילתו מסכנת את היציבות המשקית, וגם אין אף בעל תאגיד שלא ניתן לצאת נגדו. "אפשר לריב כיום עם כל אחד מאנשי העסקים הגדולים במשק, ולקחת בחשבון שהוא ייהפך לאויב שלך. זה אמנם יהיה לא נעים, אבל זה גם לא נורא כל כך", אומר רובין.

בהתאם לכך, רובין מתנגד לכל חקיקה שתגביל את כוחם של התאגידים הגדולים במשק הישראלי, בשל חופש התחרות, חופש הקניין והרצון שלא לגרש אנשי עסקים גדולים לפעילות מחוץ לישראל. ואולם לדבריו צריך להמשיך ולעקוב אחר התפתחות הריכוזיות בישראל, כדי לוודא שאיננו מגיעים למצב של "השריף של העיירה".