האם עבור המשטרה עבירות מין הן לא פשע?

מפכ"ל המשטרה רב ניצב דודי כהן הציג היום (שלישי) את סיכום שנת העבודה האחרונה במשטרה, במסגרתה הוצגו נתוני הפשיעה לשנת 2009. בסקירה המקיפה שערך המפכ"ל נמסרו נתונים רבים ומגוונים, ניתן פירוט מדויק של סוגי וכמויות הסמים שנתפסו ע"י המשטרה בשנה האחרונה, פורטה כמות עבירות הרכוש שהיו בשנה האחרונה והושם דגש על התיקים שנפתחו לחקירת שחיתות שלטונית.

המפכ"ל אף התייחס לנושאים האחרונים שעלו לכותרות, כמו הפרות הסדר בהר הבית ושייח ג'ראח ונתן התייחסות ארוכה והסבר מפורט למעצרו המתקושר של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני. כמובן שהנושא הכאוב מכל היה מדד האלימות ומספר מעשי הרצח שעלה בשנה האחרונה. יחד עם זאת, במסגרת סיכום שנת העבודה, איסוף נתוני הפשיעה וההתייחסות המפורטת שנתן המפכ"ל לכל אחת מהסוגיות שהעלו הנתונים, לא נמסרו כלל ע"י המשטרה נתונים הנוגעים לעבירות קשת הפשיעה המינית על כל נגזרותיהן.

כך למשל, לא נמסרו או נאספו נתונים על כמות התיקים שפתחה המשטרה בשנה החולפת בגין עבירות אונס. בנוסף, לא נאספו או נמסרו נתונים על תופעה קשה לה היינו עדים רק באחרונה - פגיעה מינית בקטינים, עבירות פדופיליה ועבירות מין בתוך המשפחה. בשנה שבה נעצרו שני אחים שנחשדו בפדופיליה כחשודים ברצח של הילד לאון קלנטרוב בן ה-7 ובשנה שבה אירע מקרה הרצח והאונס המזעזע של הנערה בת ה-16 לאה דרנקין ובשנה שבה מאבטח של הרמטכ"ל נחשד בניסיון אונס של בחורה צעירה ובשנה שבה נעצר גואל רצון בחשד לביצוע עבירות אינוס בתוך ביתו - לא מצאה לנכון משטרת ישראל לאסוף ולמסור נתונים על כמות התיקים שנפתחו השנה בגין חשד לעבירות מין מסוג כלשהו, הן בקטינים והן בקרב בוגרים.

זאת כאשר נתוני ארגוני הנשים והמרכזים לנפגעי תקיפה מינית מדווחים על עלייה מדאיגה בפשיעה המינית בארץ, שקורבנותיה הינם ברוב המקרים החלשים ביותר בחברה - ילדים ונשים. המשטרה מצאה לנכון לפרט כמה כדורי אקסטזי, חגיגת ואף סם חדש שפקד את הארץ בשם יאבה, נתפסו במהלך שנת 2009, אך לא מצאה לנכון לפרט כמה מקרי אונס דווחו למשטרה, או כמה כתבי אישום בגין עבירות מין נגד קטינים הוגשו השנה.

מי שרואה את הדבר בחומרה רבה היא הח"כית לשעבר זהבה גלאון, שהיתה חברה בולטת בוועדה לקידום מעמד האישה."זה מדהים שמשטרת ישראל בחרה שלא לכלול בסיכומיה את נתוני כל קשת עבירות הפגיעה המינית כגון אונס, פדופיליה וסחר בנשים. זה משדר מסר שתחום שלם של פשיעה שפוגע ביסודות החברה ובעיקר בנשים, פשוט לא נחשבת בעיני המשטרה. האם פריצה לבית היא עבירה גרועה יותר מאונס, עד כדי כך שלה מגיע התייחסות ולאונס לא?", תהתה גלאון והוסיפה: "אני לא יודעת אם מדובר בזדון או בטיפשות. אם מדובר בזדון זה גרוע מאוד ואם מדובר בטיפשות אז זה גרוע כפליים ומשקף את זה שהמשטרה לא הפנימה שהמאבק בפשיעה מינית הוא מאבק שווה ערך למאבק בעבירות רכוש או סמים".

גלאון טענה כי גישה זו של המשטרה "משקפת גישה ערכית מעוותת וזלזול בצורך ובדרך של המשטרה לשמור על שלומם של נשים, ילדים והציבור כולו. הדבר דורש התייחסות מיידית של השר לביטחון פנים ועליו לקרוא לאיסוף מיוחד של הנתונים ולהצגתם לציבור, כבר השנה".

גם ח"כ אורית זוארץ (קדימה) החברה בוועדה לקידום מעמד האישה הסכימה כי אי הצגתם של נתונים הנוגעים לעבירות מין וחוסר ההתייחסות לנושא הפשיעה המינית מצד המפכ"ל והמשטרה בסיכום שנת העבודה, הינם "מחדל של המשטרה". זוארץ, אשר אמורה לשוב בימים הקרובים לארץ משהות בחו"ל, הוסיפה כי בכוונתה "לפנות בשאילתא דחופה לשר לביטחון פנים, שיסביר מדוע לא ניתנה כל התייחסות בסקירת נתוני הפשיעה לשנת 2009 לעבירות מין ופשיעה מינית", ותדרוש ממנו את בחינת הנושא ואיסוף הנתונים.

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, הביע תמיהה על אי התייחסות המשטרה לכל הנוגע לעבירות מין. קדמן ציין כי "מדובר בעבירות חמורות. אני תמיד אומר שנער או נערה שנאנסו - זה שווה ערך לרצח, אולי לא רצח הגוף, אך בהחלט רצח הנפש. מדובר בעבירות שהיקפן גדול ושעיקר נפגעיהן הם אוכלוסיות חלשות כמו נשים וילדים". קדמן הוסיף ואמר: "ראוי לפרסם נתונים אלו, מאחר וחשוב שנדע לפרטי פרטים את המספרים והעובדות שעומדים מאחורי העבירות החמורות הללו, בעיקר בשביל שנדע איך להיערך ולהלחם בהם ולבסס את המאבק נגד הישנותם".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בעשייה העצומה והרחבה של משטרת ישראל ישנם מאות תחומים, נושאים ונתונים רבים. פרסום או אי פרסום של נושא מסוים אינו מעיד על החשיבות והטיפול שמשטרת ישראל מקדישה לו. לפיכך נציין, לאור פנייתכם, כי משטרת ישראל משקיעה מאמצים ואמצעים רבים בחקירת עבירות מין שונות".