פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "השימוש בחומרי הדברה מרעיל את הציבור"

      בדיון בנושא מזעור נזקי השימוש בחומרי הדברה בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת קראו הנוכחים להגביר את האכיפה בנושא שימוש בחומרי הדברה. "החומרים מסוכנים גם לבני אדם"

      החקלאים משתמשים בחומרי הדברה רעילים- הציבור ובעלי החיים משלמים את המחיר. ועדת הפנים והסביבה קיימה היום (שלישי) דיון בנושא מזעור נזקי השימוש בחומרי הדברה. זאת, לרגל יום מיוחד בכנסת שהוקדש לנושא 30 שנות צפרות של החברה להגנת הטבע. דוקטור יוסי לשם, חוקר בכיר באוניברסיטת תל אביב, פתח את הדיון וסיפר כי ישנם כ-120 מקרים של הרעלות בעלי חיים בשנה כתוצאה משימוש של חקלאים בחומרי הדברה. "חקלאים רבים עוברים על החוק ולא משלמים את המחיר. השופטים מרחמים על החקלאים ולא מענישים. זוהי בעיה חמורה שפוגעת לא רק בבעלי חיים אלא גם בבני אדם".

      ח"כ דב חנין (חד"ש), יו”ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות של הכנסת הוסיף ואמר כי "חומרי הדברה הם חומרים שעלולים לפגוע קשות בבני אדם. בכל מדינות המפותחות מערכת הפיקוח על חומרי הדברה הוא מאוד קפדני. יש לאחד את כל הטיפול בנושא תחת גוף אחד ולדאוג שחומרי הדברה שנזקיהם ידועים יצאו מרשימת החומרים המותרים". חנין הוסיף כי "במקביל, יש להגביר את השקיפות בנושא, על מנת שהציבור הישראלי ידע בדיוק אלו חומרי הדברה נמצאים בסביבתו".

      שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, יו"ר הוועדה הציבורית שבדקה את נושא ההרעלות ונזקי חומרי ההדברה, הסכים עם חנין ואמר בדיון, כי "חשוב מאוד שהציבור ידע מה קורה בתחום הזה ויהיו מודע לנזקים הנגרמים לבני אדם בעקבות השימוש ברעלים וחומרי הדברה". לדבריו, "ההגנה על הציפורים וההגנה על בני אדם קשורים אחד לשני, והפגיעה בשניהם היא איומה ונוראה. המחקרים מראים על נזקים קשים ביותר לבני אדם. זה לא נזק שמופיע בבת אחת, בצורה דרמטית, אלא מדובר בנזקים איטיים, מצטברים, כמו ירידת הפוריות אצל גברים ואצל נשים, ולכן אנחנו צריכים להמשיך ולעסוק בנושא הזה ולהעלות אותו למודעות הציבורית כל הזמן".

      רק ארבעה כתבי אישום

      פרופסור יורם פינקלשטיין מבית החולים שערי צדק אמר כי מחקרים שנעשו מראים כי קיים חשש שחשיפה ארוכת טווח גם למינון נמוך של חומרי הדברה, גורמת נזקים לא רק לעובדים המשתמשים בחומרים אלו, אלא גם לתושבים המתגוררים ביישובים חקלאיים בקרבת מקום. פרופסור פינקלשטיין סיפר על מחקר מקיף שהוא ואנשיו עורכים ביישובים בישראל ובודק את הקשר בין מגורים ליד שטחים חקלאים מרוססים ותחלואה. לדבריו, "המסקנות הסופיות יפורסמו בתוך שנתיים".

      חיה ארז, מתמחה משפטית בחברה להגנת הטבע אמרה כי מתוך 120 מקרים של הרעלות בעלי חיים הידועות לרשות הטבע והגנים, הוגשו בשנה שעברה ארבעה כתבי אישום בלבד. ארז חזרה על הטענה לפיה השופטים לא מחמירים עם העבריינים והקנסות שהם מטילים על המועטים שכן מורשעים נעים בין שלושת אלפים לשבעת אלפיים שקלים בלבד.

      נציגת משרד החקלאות בדיון, מרים פרוינד דחתה את הטענות שהעלו מרבים הנוכחים בדיון. פרוינד אמרה כי "מערכת התקנים לחומרי הדברה בישראל היא מהטובות שיש וכי מדובר בתקנים אירופאים לכל דבר". פרוינד סיפרה כי משרד החקלאות בוחן מספר חלופות מתקדמות לחומרי הדברה בניהם אף שימוש בזבובים מעוקרים.

      יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), אמר בסוף הדיון, כי "הוועדה תאמץ ותקדם כל חקיקה הקשורה למיזעור נזקי הרעלים וחומרי ההדברה, אנחנו פונים למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החקלאות לפעול לקידום המודעות לצמצום השימוש ברעלים וחומרי הדברה מסוכנים ומבקשים ממשרד החקלאות לעודד שימוש בחומרים ידידותיים יותר לסביבה".

      במסגרת היום המיוחד, לציון 30 שנות צפרות של החברה להגנת הטבע, נחנך, במעמד ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, בית החי הראשון בישראל - מבנה מרכז המבקרים של התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע הסמוכה לכנסת. כמו כן, הושקה בכנסת תערוכת צילומים בנושא חקלאות וציפורים – דו קיום או קונפליקט, המציגה את פרויקט ההדברה הביולוגית באמצעות תנשמות ובזים, המשותף לחברה להגנת הטבע ולאוניברסיטת תל אביב. כן נחשפה סדרת בולים חדשה, המוקדשת לציפור הלאומית של ישראל, הדוכיפת, וכן לפשוש ולחוחית.