פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מומחה: "בוודאות יהיה בארץ רעש אדמה חזק"

      ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, אמר בדיון מיוחד בכנסת כי הבעיה המרכזית של ישראל אינה רעידות האדמה הצפויות, אלא הכשל בבנייה. "הבניינים הם אלה שהורגים"

      מומחה: "בוודאות יהיה בארץ רעש אדמה חזק"

      (באדיבות ערוץ הכנסת)

      "רעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל בוודאות. לא ידוע מתי היא תתרחש, אבל זה יקרה". כך אמר הבוקר (שלישי) ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי של משרד התשתיות להיערכות לרעידות אדמה. בדיון משותף של ועדת הפנים וועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על בחינת מוכנות ישראל לרעידות אדמה, אמר ד"ר שפירא: "הבעיה המרכזית היא לא רעידות אדמה. רעידות אדמה מתרחשות ולא ניתן למנוע אותן. מה שהורג הוא כשל בבנייה. הבניינים הם שהורגים. הם הופכים למלכודות מוות. רעש אדמה הוא לא אסון טבע, אלא אסון מעשה ידי אדם".

      לדברי ד"ר שפירא, "כל בניין שנבנה בישראל אחרי 1980 אמור לעמוד בדרישות התקן, אך לא בטוח שכך אכן קורה. לפיכך אנו מטפלים במסגרת ועדת היגוי בנושא הבניינים במספר מישורים. נושא אחד – בנייה חדשה ובנייה עתידית. אחת הבעיות העיקריות זה לדעת לאיזו תכלית לתכנן את הבניינים. הסוגייה השנייה היא סוגיית האכיפה. הכנסת נדרשה לסוגייה הזו, וטרם מצאנו מענה לשיטת האכיפה. סוגייה נוספת – המבנים שנבנו לפני החלת התקן. פחות מ-20% ממבני המגורים בישראל לא נבנו בהתאם לדרישות התקן". לטענתו, מדובר בכ-90 אלף מבנים שלא יחזיקו מעמד במקרה של רעש אדמה חזק.

      שפירא הוסיף, כי "אין שום מדינה בעולם שנותנת לאזרחים כסף לחזק את הבתים שלהם, לקראת רעידות אדמה. גם מדינות שבהן רעידות אדמה היא בעיה גדולה יותר. אנחנו נדרשים לסוגייה הזו, לראות איך אפשר לעזור להם – אבל לא כהנחיה או מגמה גורפת".

      יקי בראלי, נציג משרד הבינוי והשיכון, אמר בדיון בוועדה כי "יש בארץ בסביבות 650 אלף מבנים למגורים. הם פזורים בכל הארץ, ואנו יודעים לחלק אותם לבנייה רוויה ובנייה לא רוויה. בנייה רוויה היא של מבנים בני שלוש קומות ומעלה, ובנייה לא רוויה היא של שתי קומות ומטה. מתוך 650 אלף המבנים האלה, 96 אלף מבנים הם מבחינתו בפוטנציאל סיכון".

      רעש אדמה פעם ב-80 שנה

      ח"כ זאב בוים יו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף למצבי חירום אמר בדיון, כי "מתוך ניסיוני כראש עיר לא ניתן להפיל את כל האחריות על השלטון המקומי. יש גבול למה שהוא יכול לספוג בלי סיוע של הממשלה. צריך לסייע לרשויות בחיזוק בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים. התקציב שניתן בטל בשישים מול גודל הבעיה. ממשלת ישראל על כל משרדיה השונים צריכה להושיט את היד לכיס ולמצוא דרך לממן את ההיערכות. במדינת ישראל יש להקים מרכז מידע ארצי שיגיע לכל בית ובית וילמד את האזרחים איך לשרוד בכל בית ובית. לעניין חיזוקי המבנים, יש למצוא באופן מיידי דרך לאכוף את תקן הבניה. ועדת המשנה ברשותי תלווה את השינויים הנדרשים בתמ"א 38 גם את זה יש לעשות במימונה של הממשלה מייד ובמהירות. אנו לא יכולים לדעת מתי תכה בנו רעידת האדמה על כן עלינו להיות ערוכים באופן מיידי. ועדת המשנה בראשותי תמשיך לעקוב אחר העניין ולטפל בו".

      חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) אמר בדיון, כי רעידת אדמה היא אכן אסון טבע, אבל "התוצאות שלה הן במידה רבה מעשי אדם. לכן אנו צריכים לעשות מה שביכולתנו כדי לצמצם את הנזקים והפגיעות הצפויות מרעידת אדמה שתתרחש בארץ. לפי הסטטיסטיקה, יש אחת ל-80 שנה רעידת אדמה חזקה בארץ. היות שלא היתה רעידת אדמה חזקה ב-80 השנה האחרונות, רעידת אדמה חזקה עלולה להתרחש בקרוב. עלינו לפעול כאילו זה הולך לקרות ממש בעתיד הקרוב".

      מנייר עמדה שפרסמה התאחדות הקבלנים לקראת הדיון בכנסת עולה כי בישראל יש מיליון דירות ואלפי מבני ציבור שעלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה חזקה. במסמך נטען כי "תמ"א 38 (תוכנית המתאר הארצית שמטרתה חיזוק בנייני דירות קיימים כנגד רעידות אדמה) במתכונתה הנוכחית כלל אינה רלבנטית לשיפור המוכנות של ישראל לרעידות אדמה. ואין כיום כל פתרון לחיזוק מבני ציבור, כגון בתי ספר או בתי חולים כנגד רעידות אדמה.

      התאחדות הקבלנים קראה לראש הממשלה בנימין נתניהו "להתעשת ולהנחות את משרד הפנים ומשרדי הממשלה הרלבנטיים להוביל מהלך דרמטי שישנה מהותית את דרך ההערכות לרעידת אדמה, הן בסקטור הציבורי על ידי השקעה תקציבית לטווח ארוך והן בסקטור הפרטי".