הטור השביעי: מחווה לירית לנתן אלתרמן

אמונה אלון

הנה שוב דבריך, ארבעה עשורים

אחרי מותך וקץ כתיבותיך

ורבים יצטטו חרוזי השירים

ויפליאו לספר נפלאותיך



הספר יפה, נכונה כל מילה בו

אך כתוב הוא בשפת הע?ב?ר

והטור עוד שביעי, אך הכל השתנה פה

מאז פרסומו ב"ד?ב?ר"



לא, אדוני, כבר לא כותבים ככה

על גבורה ועל צ?ד?ק?ת מלחמות

האומה - קומתה כבר שחה

היא יושבת על ספות נמוכות



כבר אין מוכיחים אותה בשער

אין מצביע, כפי שהצבעת בלי חשש

על זכותנו על הארץ, או לפחות על הצער

שבוויתור על כבשת הרש



למכירת חיסול כללית קוראים כעת "שלום"

אין קווים אדומים, אין קצה

אתה ידעת לעמוד על שלנו, אבל היום

גאווה לאומית היא פ??אס?ה



היטבת?? להוקיע איוולת וח?ס?ר

ותבונה מדינית - לקלס

אך היום הציונות בהקפאה, ומ?ס?ר

אפשר לשלוח רק באס.אם.אס



מה נבקש? – להשתפר, ולו בערך

ושנוכל לקוות ולפלל

לחיי הספינות שעדיין בדרך,

והשאר יסופר בתולדות ישראל.


מוקדש לרגל ציון 100 שנים להולדתו של נתן אלתרמן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully