הממשלה צפויה לקבל היום הצעת החלטה המקשיחה מאוד את המדיניות בנוגע להעסקת עובדים זרים. בניגוד גמור לצעדים שנקטה הממשלה עד כה, הצעדים הפעם תוקפים את בעיית העובדים הזרים דרך המעסיקים הישראלים. הממשלה תוקפת את המעסיקים הישראליים בשני כיוונים: הגדלה משמעותית של חובות התשלום לעובדים הזרים, במטרה למנוע את ניצולם וגם להשוות במידת האפשר את השכר המשולם להם ולעובדים ישראלים. הכיוון הנוסף הוא החמרה ניכרת של האכיפה כלפי ישראלים אשר יעסיקו עובדים זרים שלא כחוק. ראש הממשלה צפוי לקיים מסיבת עיתונאים בנושא בתוך כשעה.
הגברת האכיפה כנגד מעסיקים ישראלים, המעסיקים עובדים זרים שלא כחוק, צפויה לכלול מספר צעדים. כך, הגדלת סכומי הקנסות המינהליים על העסקה לא חוקית של עובד זר. ביטול היתר להעסקת עובד זר - למעסיק שנתפס מעסיק שלא כחוק - באופן כמעט אוטומטי, ולתקופה של עד שלוש שנים (הכלל הזה לא יחול על קשיש סיעודי, המעסיק עובד זר בטיפולו). כך, הטלת חובה של המעסיק להפקיד את שכרו של העובד הזר בחשבון בנק על שמו של העובד הזר וכן הצגת אסמכתאות לכך שהכסף אכן הופקד בחשבון. זאת בנסיון למנוע ניצול של העובדים הזרים, וכבילתם למעסיק באמצעות שמירת שכרם בידי המעסיק.
בנוסף, נקבע כי המפקחים האחראים על אכיפת העסקת של העובדים הזרים כחוק יורשו להכנס לחצרו של מעסיק - ביתו הפרטי, המפעל שלו, המשק החקלאי שלו - על מנת לבדוק את ביצוע הוראות החוק. הגדלת עלות העסקה בפועל של העובדים הזרים במטרה גם למנוע את ניצולם וגם לייקר את העסקתם, כך שההעסקה שלהם תהיה פחות כדאית בהשוואה לעובד ישראלי כוללת גם היא שורת צעדים. בתוכם, חובה לשלם תנאי פנסיה ופיצויי פיטורים מלאים לעובד הזר. החובה הזו קיימת כבר היום אבל נאכפת ברפיפות. מעתה, תהיה חובה להפקיד את כספי הפיצויים והפנסיה בחשבון בנק נפרד, והכספים ישולמו לעובד הזר עם עזיבתו את הארץ - תמריץ ליציאה מישראל.
עלות נוספת היא החובה לשלם דמי אבטלה לעובד הזר על תקופות בהן הוא נותר חסר עבודה בארץ. את דמי האבטלה תשלם הסוכנות הפרטית שהביאה אותו לארץ.
שיטת התיווך הפכה את העובדים הזרים לעבדים
אחת הבעיות הקשות ביותר ביבוא עובדים זרים לישראל הוא דמי התיווך שהעובדים הזרים נאלצים לשלם לסוכנות הפרטית המביאה אותם לארץ. מדובר בדמי תיווך יקרים מאוד, אשר העובד הזר חב לסוכנות שהביאה אותו - ובפועל הוא נשאר כבול אליה עד שלא ישולם חובו. שיטת התיווך הזו הפכה את חלקם של העובדים הזרים לסוג של עבדים מודרניים.
במטרה למנוע ניצול מחפיר זה, הממשלה מנסה לקדם את הסכמי היבוא הבינלאומיים - הסכמים הנחתמים באמצעות סוכנות התיווך של האו"ם ולא דרך סוכנויות פרטיות. בנוסף, נקבע כי יוקם מאגר של עובדים זרים בתחומי הסיעוד, השוהים בישראל אך אינם מועסקים. לא ניתן יהיה לייבא עובד זר חדש מחו"ל, בטרם הוצעה עבודה לעובד מתוך המאגר. בנוסף, נקבע כי כל גבית עמלת תיווך אסורה מעובד זר דינה יהיה מאסר של שלוש שנים. עונש המאסר יחול גם על בעלי המניות של סוכנות התיווך, ולא רק על עובדיה ומנהליה.
לבסוף, הממשלה צפויה גם לאמץ צעדים המופנים נגד העובדים הזרים עצמם. בתוכם, לא ינתן לעובד זר לא חוקי אישור שהיה חוקי בישראל בטרם הוא יצא את ישראל לתקופת צינון. אישור השהייה בישראל יותנה בעיסוק בתחום מסוים בלבד. עןבד שיעסוק בתחום אחר, מהתחום שיוגדר לו, יאבד את רשיונו.
במסגרת הטיפול בעובדים הזרים עצמם, תקים הממשלה גם צוות מיוחד בראשותו של המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, אשר עמד גם בראש הוועדה לקביעת המדיניות הממשלתית בנוגע לעובדים זרים, שיעסוק בשאלת העובדים הפלשתינאים. הצוות יקבע המלצות בנוגע להחמרת הבדיקות של פלשתינאים בכניסה לישראל, קביעת מכסות של העסקת פלשתינאיים באופן חוקי בישראל וכן השוואת העלות העסקה של עובדים פלשתינאים לעלות העסקה של עובד ישראל.