בישיבת הכנסת שהתקיימה ביום רביעי שעבר שוב חזרו לדיון ציבורי המושגים הישנים "מזרחים", "אשכנזים" ומי יותר יהודי ומי לא. חבל. כי האמת היא שברבדים רבים של החברה הישראלית נעלמה העדתיות שהיתה מוכרת בשנות ה?50 כמעט לחלוטין. העובדה שפוליטיקאים משיבים אותה לחיים היא טעות. ולא לחינם מדובר היה בפוליטיקאים חרדים, כי הגזענות העדתית עדיין חיה וקיימת בעיקר במגזר החרדי.
הסירוב לקבל תלמידים ממוצא ספרדי לבתי ספר חרדיים "אשכנזיים", המקבלים מימון ממלכתי, הוא דבר מקומם ומרגיז. הסירוב המתמשך הזה הוא הוכחה מובהקת לכך שניתן היה להוציא את החרדים מהגלות, אך קשה וספק אם ניתן עדיין להוציא את הגלות מהחרדים. התנהלותה של היהדות החרדית בישראל מזכירה חיים במסגרת של שטעטל, ולא במדינת היהודים.
חשוב לשמר ערכים יהודיים בעולם משתנה, המאבד את מצפנו ומצפונו, ולכן היהדות החרדית ושמירתה על המורשת היהודית הנורמטיבית הן פוליסת הביטוח להתמדת קיומה של היהדות במשמעותה המקורית. עם זאת, אין כל צורך בשימור יסודות שחדרו לעולמה של החרדיות היהודית במהלך 2,000 שנים של מלחמת הישרדות גלותית. היסוד הגלותי הבסיסי, "אנחנו" מול "הם", כלומר היהודים מול הגויים, התחלף במדינת ישראל באנחנו החרדים מול אתם החילונים ואנחנו האשכנזים מול אתם הספרדים. התת?מודע הקולקטיבי, היוצר התלכדות של מיעוט מול האחרים, ממשיך להתקיים ולא מרפה.
ש"ס תפסיד במאבק
בתפוצות הגולה האשכנזיות השתרש מושג המכונה "ייחוס". מושג פתלתל שתפקידו היה להנציח את התפיסה המעמדית בחברה היהודית. הייחוס נקבע בדרך כלל על בסיס של למדנות, כישרון או ממון, ולרוב נחשב לנכס משפחתי. משפחות מיוחסות היו מתחתנות אלה עם אלה. מי שלא היה מיוחס משפחתית נאלץ להשתדך ולהתחבר עם משפחות נחותות כמוהו. שמירת הייחוס איפשרה בחוגים הליטאיים לשמר כישרון שעבר מדור לדור, ובחוגים החסידיים לשמר יתרונות ממוניים ולהבטיח את המשכיותן של חצרות חסידיות. הלחץ החברתי הפנימי בחברה החרדית יצר שלטון של פחד, ואיש לא העז לקום ולהתמודד עם אותו אנכרוניזם מעמדי שברבות הימים גם עלה לארץ ממזרח אירופה.
לצערנו, תורת הייחוסים ממשיכה להתקיים גם כיום. משפחה של חוזרים בתשובה, גם אם בניה הגונים ותלמידי חכמים, תתקשה מאוד להתחבר עם משפחות מיוחסות. את מחסום הייחוס לא ניתן לעבור בשום אופן. הוא הדין בבני עדות המזרח, שטרם עלייתה של תנועת החזרה בתשובה למדו בעיקר בישיבות ליטאיות. גם עילויים מקרב בני עדות המזרח לא הצליחו להתקבל אצל משפחות העילית בבני ברק ובירושלים, בקריית ספר ובבית"ר. יחס זה כלפי עדות המזרח וחוזרים בתשובה מצוי בבסיס האפליה של התלמידים בבתי הספר ובסמינרים החרדיים.
ביהדות החרדית יש גילויים מרגיזים של גזענות, אבל הבעיה היא שאף על פי שש"ס דיברה גבוהה גבוהה על זקיפות קומתם של בני עדות המזרח, בפועל ממשיכה התנועה בדברים רבים להתבטל בפני האשכנזים והנהגתם. גדולי התורה של יהדות ספרד, ובהם גאוני עולם, מבטלים את דעתם, כולל בענייני הלכה, בפני רבני היהדות החרדית הליטאית. הדרך להיאבק בכך היא באמצעות הקמת בתי ספר חדשים ברמה גבוהה מאוד שישרתו חרדים ספרדים ואשכנזים גם יחד. לגייס את המורים הטובים ביותר ולבנות את המבנים המתקדמים ביותר. ההנהגה הפוליטית והרוחנית צריכה להפנות את ילדיה לבתי ספר אלה - להוכיח כי על ההצלחה בחינוך אין מונופול לאשכנזיות. רק כך ניתן יהיה לשנות את המהלך החברתי?היסטורי ולגרום לכך שתלמידים ממוצא אשכנזי יבקשו ללמוד בבתי ספר אלה. לש"ס יש כסף וכוחות הוראה, אך אני מסופק אם יש לה רצון. הרי הם מקבלים את כוחם בבחירות על בסיס טענות של קיפוח מתמשך. במקרה כזה, ש"ס תמשיך להילחם על משרות של רבני ערים וחברי מועצה דתית, אך תפסיד את המאבק על דמותו הרוחנית של הדור הבא, ואנו נמשיך לשמוע בכנסת הערות ארסיות בנוגע לאשכנזים ולמזרחים, כאילו באמת יש בינינו הבדל.