בתחילת השבוע, בטקס פרידה מבכירי המשטרה, אמר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שיסיים את תפקידו החודש, כי ריבוי כתבי האישום וההרשעות בתיקי אנשי ציבור בשנים האחרונות השיגו "אפקט מצטבר ומשמעותי של הרתעה ושל מאבק אפקטיבי בשחיתות הציבורית, ומסר ברור שאיש אינו מעל החוק, יהא מעמדו רם ככל שיהא". אולם, למרות ההישגים בשש השנים האחרונות, תומכיו ומבקריו של מזוז חלוקים על תרומתו ועל התנהלותו. האם הוא באמת הוביל שינוי במאבק בשחיתות?
"מזוז היה יועץ משפטי מעולה ומאוד אמיץ", קובע שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין. "אין שום ספק שבתקופה שלו היתה עליית מדרגה בחקירה של אישי ציבור ובהרשעתם. ההערכה שלי היא שבהחלט הושם כאן דגש מצידו".
"בהנהגתו של מזוז חברו כוחות בלשכת היועץ, בפרקליטות ובמשטרה ושינו את הדרך שבה נלחמים בשחיתות הציבורית ובארגוני הפשיעה", מסביר בכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק את תרומתו של מזוז למאבק בשחיתות. "מזוז וצמרת האכיפה הביאו לשינוי בזה שלא בודקים רק אם יש ראיות בתיק מסוים, אלא בודקים איך אפשר לשפר את מערכת האכיפה, ומשם באות התוצאות".
לדברי הבכיר, החוק למאבק בארגוני הפשיעה הוביל לראייה כוללת של המאבק בפשיעה. "נעשה חריש עמוק והוצאו גם הנחיות לשרים כיצד עליהם להתנהג. כפועל יוצא של קביעת חזון ותפיסת עולם של שיפור המלחמה בפשיעה ובשחיתות הוגשו יותר כתבי אישום", הוא אומר.
"לא ראינו נצחונות גדולים"
אולם לצד השבחים, נשמעת גם לא מעט ביקורת. "השורה התחתונה חשובה, אבל כשבוחנים את הדרך לעומקף רואים תהליך של הססנות לאורך כל הקדנציה", אומר ראש אגף החקירות לשעבר במשטרה, ניצב (בדימוס) משה מזרחי. "ברגע שיש תוצאות אפקטיביות, כלומר הגשת כתבי אישום נגד בכירים שהולכים לכלא, זאת תוצאה משמעותית. אבל, זה בעיקר קורה בתיקים הלא מורכבים. נאשמים נתפסים בשחיתות של פעם טלנסקי שבא לפטפט את עצמו למוות ומעטפות עם מזומנים כמו הירשזון. הבעיה המרכזית בטיפול בשחיתות היא בנושאים הפחות ברורים, ופה לא ראינו נצחונות גדולים".
"מזוז העמיד לדין שרים וראש ממשלה ונשיא, וגם לא נרתע להעמיד לדין פרקליט בכיר מאוד כמו וינרוט, אבל זאת לא סיבה לצל"ש, זו הדרישה האלמנטרית", אומר משה נגבי, הפרשן המשפטי של קול ישראל. "גם באותן פעמים שהוא מיצה את הדין, הוא לא עשה את זה בצורה האופטימלית. התחושה היתה שהוא עשה עוד פעם את המינימום".
ההחלטה שלא להעמיד לדין את שרון בפרשת האי היווני עדין נתפסת בעיני רבים כשגיאתו הגדולה של מזוז. "הוא נכשל כישלון כפול בפרשת האי היווני", אומר פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "גם בהחלטה הלא מוצדקת לסגור את התיק מכיוון שהיתה הצדקה מלאה להגיש כתב אישום אפילו שלא היתה מובטחת הרשעה, מכיוון שאם יש שוויון באכיפת החוק צריך לקחת סיכון גם מול ראש ממשלה. הטעות השניה היתה שהוא יצא בהתפקה חסרת תקדים וחסרת רסן נגד פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, והאישום אותה בהאשמות חסרות שחר". "עד היום אני לא מבין מה קרה שם", מוסיף גם בילין.
החלטה אמיצה עם סוף אומלל
חיצי הביקורת מפונים גם להתנהלות בפרשת רמון. "ההחלטה להעמיד אותו לדין היתה ראויה, אבל לא כך ההחלטה שלא לערער על הקביעה שאין בעבירה שביצע קלון, ואת זה אני אומר על סמך הדברים שמזוז טען לאורך כל המשפט", סבור נגבי. "לאחר מכן, הנכונות להגן בבג"ץ על חזרתו של רמון לתפקיד המשנה לראש הממשלה, זה לעשות את המינימום. זה ההבדל בין להגן על החוק ללהפוך לאביר שלטון החוק. זה הפער בינו לבין יועצים כמו ברק, שמיר וזמיר".
"ההחלטה להעמיד לדין את רמון היתה נכונה ודרשה אומץ", אומר מנגד הבכיר לשעבר. "ייתכן שהיינו נאיביים כשחשבנו שהוא לא יחזור לממשלה. אם מזוז היה יודע שזאת כוונתו, אולי הוא היה מערער על הקלון. לא העלנו אז על הדעת שהתרבות הציבורית במדינה תאפשר לו לחזור".
"אדם ישר ונעדר מניעים פסולים"
תדמיתו של מזוז גם נפגעה בעקבות התנהלותו בהגשת כתב האישום נגד הנשיא לשעבר משה קצב. "ההתנהלות בפרשת קצב היתה בלתי נסלחת", קובע נגבי. "כל הזיגזגים, ובעיקר עסקת הטיעון שבשום פנים ואופן אי אפשר להצדיק אותה, זה היה בדיוק אי מיצוי הדין עם איש הצמרת. מזוז אומר שמדובר בעבריין מין סדרתי ובסופו של דבר, בעל כורחו העמיד אותו לדין באשמת אונס. אבל באמצע הוא היה מוכן להסתפק בכך שקצב יעמוד לדין רק על ליטוף וחיבוק. זה בהחלט כשלון".
"הוא ניהל את פרשת קצב בצורה כושלת, מה שמלמד כנראה שכשמתמנה יועץ משפטי שאין לו ניסיון בתחום הפלילי יש לזה מחירים משמעותיים", אומר פרופ' קרמניצר. עם זאת, הוא מבהיר שמזוז נהג ככלל כאדם בעל יושרה. "אף פעם לא חשבתי שיש לו מניעים פסולים או שהוא פועל בחוסר יושר", אמר.
"קצב היה קו פרשת המים", קובע יו"ר התנועה למען איכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא. "אחרי שהוא חטף מכל הכיוונים, לרבות הפגנות נגדו בכיכר רבין, שזו פעם ראשונה שהפגינו נגד יועץ משפטי, אחרי זה הוא התעשת לגמרי". לדבריו, מזוז נלחם בשחיתות השלטונית, אבל זה לא היה טבע שני אצלו. "הוא צמח לתוך זה וטוב שכך. אין ספק שהנסיבות הביאו אותו לכך שהמלחמה בשחיתות השלטונית הפכה לחלק חשוב בעבודת הפרקליטות".