לפעמים קצת נמאס לך. וזה בסדר, את יודעת, את כבר גדולה מספיק כדי להבין שמותר גם לקרוס מדי פעם. אבל עדיין, יש ספק, יש רגשות אשם שמכרסמים, שגוערים בך כבר לצאת מהמיטה ולעשות את מה שצריך. אבל נמאס לך, וזה לא ממש בסדר, כי יש לך קורת גג ואוכל במקרר כשיש ילדים רעבים וחולי איידס באפריקה. אבל זה באמת מעייף להמשיך ככה, אז נמאס לך, נמאס לך לפתוח את המחשב ולגלות כמה מיילים מחכים לך, ונמאס לך מהפחד שיום אחד כבר לא יחפשו אותך, ונמאס לך ששוב את פוגשת מישהו וזה לא הולך, ונמאס שאת לא פוגשת אף אחד, ונמאס לך מהתחושה שבסך הכל טוב לך בחיים, ולא היית משנה כלום, אבל עדיין יש משהו בפנים שמציק, ונמאס לך להיות לבד ונמאס לך שכל הזמן מציקים לך, ונמאס לך שאת לא יכולה להיות אותה הילדה שאומרת לאמא שהיום היא חולה ושהיא לא רוצה לצאת מהמיטה, ונמאס לך שאמא שלך לא אומרת שהיא מאמינה לך, למרות שברור לשתיכן שאת לגמרי בסדר, פשוט קצת נמאס לך.
אז החלטתי שנמאס לי, ואפילו קיבלתי פתק מאמא שאומר שזה בסדר שנמאס לי ליום אחד, והליידי אמרה שאם אני אחליט שנמאס לי, אז גם היא תרשה לעצמה להגיד שגם לה נמאס. וכך מצאנו עצמנו ביום חופש, דוהרות לכיכר מסריק.
התכנון המקורי היה לשבת בתוצרת הארץ, אבל כמו תמיד כשאני מתכננת לשבת בתוצרת הארץ, בית הקפה הקטנטן הזה מלא. אז התיישבנו בקפה מסריק שצמוד לו. מאז שעזבתי את האזור, לפני כך וכך שנים, לא יצא לי לבקר בו, ודי שמחתי על ההזדמנות לראות מה השתנה, אם בכלל. לשמחתי, גם מסריק הבין שנמאס לו מכמה דברים, ואת פנינו קיבל תפריט חדש (יחסית) ואווירה הרבה יותר נעימה מזו הזכורה לי. עוד יותר היה נחמד לגלות את המלצרית, שריחפה בין השולחנות בהמון חינניות וקסם אישי.
מכיוון שנותרו חמש דקות בלבד עד לסיום הגשת ארוחות הבוקר (מה שקורה ב-14:00) ומכיוון שהיא הזהירה אותנו שאיחור, ולו של דקה, לא יאפשר להזמין את אותה ארוחה, לא הספקנו לעיין עד תום בתפריט והלכנו על זה. לצערי, ארוחת הבוקר (44 שקל) היתה בדיוק מסוג הארוחות שקצת נמאס לי לקבל - שתי ביצים, סלט קטן של עגבנייה, מלפפון ובצל עם שמן זית וקעריות קטנות של גבינת שמנת, סלט טונה, סלט אבוקדו וריבה. אין תלונות, אבל גם אין מחמאות. ובכל זאת, ההחלטה לאפשר למיאוס לצוף דווקא במקום רגוע וביתי כמו קפה מסריק היתה מצוינת. בלי הרבה יומרות, אבל גם בלי זלזול בלקוחות, המקום מצליח להעניק כוחות מחודשים, ולהבהיר שיש רגעים שבהם תל אביב, על שלל תחלואיה, היא בסופו של דבר עיר שמחבקת את אלו שמדי פעם נמאס להם.
בקטנה
סקס אפיל: הכיכר הכי חביבה בעיר
אנשים: שכונתיים לא יהירים
עיצוב: הגיע הזמן לרענן
שירות: מלצרית מצוינת העונה לשם שלי
הפוך קטן: 12 שקל, של דנסי
ליד ההפוך: תפריט סטנדרטי
טיפ: להרים ידיים לפעמים
גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
שורה תחתונה: לא נמאס
קפה מסריק. שדרות מסריק 12. טל' 5272411. פתוח: א'-ה' 08:00-01:00 ו' 08:00-02:00 ש' 09:00-01:00