"מערכת החינוך מקשה על החרדים והערבים להשתלב"

מערכת החינוך במגזר החרדי והערבי מביאה להרחבת הפערים החברתיים בישראל, לקשיים בהשתלבות בשוק העבודה ולאי-מימוש הפוטנציאל החינוכי - כך עולה מדו"ח ה-OECD שהגיש אתמול מזכ"ל הארגון אנחל גורייה. לפי הדו"ח, קיימים "חששות כבדים ביחס לחינוך הערבי והחרדי, המופרד מרוב האוכלוסייה".

שאר תלמידי ישראל מוכיחים יכולות נמוכות ביחס לתלמידים במדינות ה-OECD, במקצועות המדע, המתמטיקה והקריאה. גם לימודים אקדמאים או הכשרה במקומות עבודה לא מצליחים לגשר על הפער בהשכלה. לפי הדו"ח, הגידול בהוצאה על חינוך היה צנוע יותר בישראל לעומת מרבית המדינות החברות בארגון, ולעתים שיקף רק את העלייה בתמ"ג באותה שנה. ההוצאה הריאלית לסטודנט במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל צנחה ב-1995-2006 ב-15%.

לפי הדו"ח, העוני במגזר הערבי נובע ממערכת חינוך עלובה, שתוצאותיה היא שכר נמוך של בוגריה בשוק העבודה. מחברי הדו"ח מציינים כי התקצוב הממשלתי לתלמיד במגזר הערבי נמוך בשליש מאשר ביתר מערכת החינוך.

לעומת זאת, באוכלוסייה החרדית משקיעה המדינה משאבים נכבדים, למרות המחויבות הנמוכה של מערכת הלימוד שלה לרכישת מיומנות מכווני תעסוקה. בתי הספר החרדיים לא תמיד מלמדים מקצועות כמו מתמטיקה ומדע; ואילו הכישורים המקצועיים שנלמדים בבתי הספר לבנות לא תמיד ממומשים עד תום עקב נישואים וניהול חיי משפחה מגיל צעיר.

הדו"ח מציין לטובה גם את רפורמת אופק חדש, שבמסגרתה חל שיפור בתנאי העסקת המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. ב-OECD מבקרים את העובדה שבתיכונים לא יושמה הרפורמה.

בארגון מציינים לטובה את התקצוב הדרפנציאלי באמצעות נוסחת שטראוס, שהפחיתה את הפערים בחינוך בפריפריה, באוכלוסיות המחולשות ובמגזר הערבי-ישראלי. "הדו"ח מצייר תמונה ברורה של מערכת החינוך שאומרת כי אנו נמצאים בפערים ענקיים ובהישגים מאוד נמוכים", אומרת ד"ר ענת גופן-שריג, מומחית למדיניות חינוך באוניברסיטה העברית.

ההמלצה העיקרית של ארגון OECD על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא ליישם את דו"ח ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה, שנדון על ידי הממשלה ביולי 2008, אך לא יושם מעולם. בדו"ח שוחט נבחנו הבעיות שהביאו למשבר בהשכלה הגבוהה והאמצעים לפתור אותם, אך הוא עורר התנגדות רבה בקרב הסטודנטים בשל המלצתו להעלות את שכר הלימוד כדי להעלות את תקצוב המערכת, תוך גיבוש מנגנון להלוואות נוחות לסטודנטים.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "דו"ח שוחט והמרכיבים שבו מהווים את הבסיס לגיבוש תוכנית חומש חדשה למערכת ההשכלה הגבוהה, אך בעת גיבושה מובאים בחשבון גורמים שלא באו לידי ביטוי בדו"ח שוחט, כמו דיאלוג פורה עם הסטודנטים ופתרון לסוגיית הפנסיה התקציבית".

גדעון סער מסר בתגובה: "בתקציב 2011 יש לשנות את סדר העדיפויות ולהגדיל את ההשקעה בחינוך ובהשכלה הגבוהה. צריך להגדיל ההשקעה במורים, להוביל מהלך להקטנת הכיתות, ליישם את נוסחת שטראוס ולטפל באופן מואץ בחינוך החרדי והערבי".

רבים מהתלמידים הישראלים חסרים יכולות בסיסיות, ופערי ההשכלה בין האוכלוסייה הערבית והחרדית לבין שאר האוכלוסייה מגבילים את פוטנציאל הצמיחה של ישראל - כך טענו כלכלני ה-OECD פיטר ג'ארט, פיליפ המינגס ושרלוט מוזר, מחברי הדו"ח על כלכלת ישראל, בפאנל שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים.

"התוצאה הישראלית במבחן פיזה היא השלישית הנמוכה ביותר מבין מדינות OECD. הדבר לא נוגע רק לאוכלוסייה הערבית והחרדית, שסובלות משיעורי עוני של 50% ו-60%, בהתאמה", אמר המינגס.

"כסף רב הוענק לבתי הספר החרדים, ללא כל תנאי בנוגע לחומר שהם מלמדים. רמה כזו של מימון ללא תנאים היא יוצאת דופן. אנו ממליצים כי למרות הרגישות, יהודקו חוקי המימון למוסדות החינוך החרדיים", אמר המינגס.