פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תחילת הסוף של אובמה

      הניצחון הרפובליקני במסצ'וסטס, שעלול לעלות בכישלון רפורמת הבריאות, משלים שנה ראשונה איומה לנשיא האמריקאי ומבטיח שהמשך הדרך תהיה קשה עוד יותר. למרות זאת, לא מומלץ לנתניהו לחגוג

      לו היתה מתגוררת משפחת אובמה בישראל, ודאי היה נהנה אב המשפחה מקריאת עיתוני השבוע האחרון לצד כוס הקפה בשולחן הקטן במטבח. כאילו תיאמו זאת מראש, החליטו חסידיו המקומיים של האדמו"ר מהבית הלבן לפרסם שורת מאמרי דעה שכולם שיר הלל לנשיא האמריקני שמציין שנה לכהונתו. אלפי מילים נשפכו על הישגיו ותרומתו של הנשיא לעם אמריקני בפרט ולעולם בכלל. אובמה ודאי היה מסמיק מנחת לו ידע שאפילו אחרי השנה האיומה שעבר יש עדיין חסידים שוטים ששבויים במסרים שהפיץ במיומנות אדירה במהלך קמפיין הבחירות.

      התבוסה שספג לפנות בוקר אובמה מהמצביעים במדינת מסצ'וסטס מוכיחה שוב את עוצמת האכזבה מהנשיא. אובמה הפסיד מושב סנאט של אחת המדינות המזוהות ביותר עם המפלגה הדמוקרטית. הוא איבד את המושב אותו החזיק עשרות שנים אדוארד קנדי המנוח, מראשוני תומכיו. לא משנה כיצד ינסו להפיל אנשי הנשיא את התיק על מרתה קוקלי שייצגה את המפלגה, הזובור כולו מכוון לנשיא. למרות ההישג האדיר של סקוט בראון, הרפובליקן שניצח במירוץ, זה היה מקרה ברור של שנאת המן ולא של אהבת מרדכי. בראון פתח את נאום הניצחון שלו במילים "אני בטוח שהם יכולים לשמוע אותנו הלילה היטב בוושינגטון" ולא הגזים אפילו במעט. באגף המערבי של הבית הלבן לא רק ששמעו את מצביעי מסצ'וסטס, הם גם ניגשו לרגע לשירותים כדי לנגב את היריקה מהפרצוף.

      אובמה מדמם, הכרישים מריחים ממרחק

      שנה לפני בחירות "אמצע הקדנציה" יודע ממשל אובמה היטב שמה שלא יעשה בשנה הקרובה, לא יצליח ככל הנראה לעשות יותר. ההפסד במסצ'וסטס מעמיד בסכנה גדולה את רפורמת הבריאות של הנשיא ואם אמנם יאבד בנובמבר הקרוב את הרוב בקונגרס, יכול הבית הלבן להתכונן למלחמת חפירות מייאשת נגד הרפובליקנים על כל הצעת חוק או יוזמה. בניגוד לעולם, בארה"ב לא מתרגשים מפרס הנובל בו זכה הנשיא ללא הישג בודד בהשגת שלום או מקבלות הפנים המפרגנות באירופה ובמזרח הרחוק. עם תקשורת ביקורתית ביותר (ולא מדובר רק ברשת פוקס, שחצתה כל גבול אתי) ומצביעים שמבינים היטב שהמשיח שהבטיחו להם הוא בסך הכל פוליטיקאי מוכשר מאוד אך חסר נסיון באופן מביך, אובמה נמצא במסלול התנגשות ודאי.

      אובמה מדמם וכרישי הרפובליקנים מריחים את זה ממרחק. אין דבר מסוכן יותר לפוליטיקאי מאכזבה של אוהבים ונקמה של תומכים לשעבר. גואנטנמו עוד פעיל בניגוד להבטחות, בעירק החיילים ממשיכים להקיז דם ובאפגניסטן הממשל מעמיק מעורבות והולך ומסתבך. הזעם על העזרה הפיננסית האדירה שהעניק אובמה מכספי המיסים לספינות הטובעות של וול סטריט אינו פוחת. על הזלזול המופגן של פוטין בנשיא הצעיר או על הכשל בהבנת יחסי הכוחות במזרח התיכון אין מה להרחיב, כי את הבוחר באיידהו זה פשוט לא מעניין. למעשה, אין כמעט הישגים בהם יכול להתהדר הבית הלבן. כצפוי, הירושה של ג'ורג' בוש היתה איומה וכבדה אפילו על הכתפיים המבטיחות של אובמה. מי שמכר שיקויי פלא במערכת הבחירות שלו, כולל הבטחות שקריות ביודעין, אינו יכול לבוא בטענות על כך שבוחריו שלו שולחים רפובליקן אנונימי כמעט לעשות לו את המוות בסנאט.

      בירושלים ודאי מביטים בהנאה בנעשה בוושינגטון וחולמים על עזרה של החוגים השמרניים בהסרת הלחץ של אובמה. אבל אם נתניהו ומקורביו (המחשיבים עצמם משום מה כמומחים לזירה האמריקנית) מאמינים שיצליחו למרוח את הנשיא עד נובמבר שם יאבד עוד מכוחו בקונגרס, הם טועים טעות מרה. בשנה של עימות עם הבית הלבן יכול אובמה לגרום נזק אסטרטגי אדיר לישראל, בדמות רמיזות דקות על התקררות הקשר ארוך השנים. בנוסף, יודע כל אסטרטג פוליטי שתחזיות על בחירות בעוד חודשים גובלות באסטרולוגיה. נותר רק לקוות שנתניהו יבין שעדיף לבחוש בזירה המקומית ולא לשלוח יד לאזור הפוטומק אותו הוא מחבב כל כך.