ביטחון: הדרך הנכונה

אין צורך למנוע תנועת ערבים פלשתינים, לא בכביש 443 ולא בכל כביש אחר. יש ויש צורך למנוע פיגועים, בכביש הזה ובכל מקום אחר, על ידי הפיכת הטרור לבלתי משתלם.

יחסה של ישראל אל הטרור נגדה מזכיר את יחסם של "חכמי חלם" אל הגשר הרעוע שלהם, שאנשים רבים היו נופלים ממנו ונפצעים. במקום לשפץ את הגשר ולתקן את פגמיו, הקימו החכמים מתחתיו בית חולים.

תחסמו את כביש 443, והטרור ימצא דרך להופיע בו למרות החסימה, או ינתב את עצמו לאתרים חלופיים. גדרות הפרדה מסוגלות להקשות על טרוריסט את דרכו, אבל לא למנוע ממנו לצאת אליה מלכתחילה. ובעוד ששליטת צה"ל במרכזים הפלשתיניים ביו"ש בשנים האחרונות מונעת טרור בעבודה מודיעינית והרתעתית - גדר הבטון האווילית היא לא יותר מסוג של הצהרה קוסמטית.

מפג?ע פלשתיני שיצליח, חלילה, לעקוף את צה"ל ולהגיע עם נשק או עם חומר נפץ עד למחסום שבכניסה לתחומי הקו הירוק, יצליח גם לעבור במחסום ולהגיע למרכז תל אביב. לא הבדיקה המהירה והשטחית של החיילת במחסום תמנע ממנו לבצע את זממו, כי אם המודיעין וההרתעה באזור נקודת המוצא שלו.

חומות ומחסומים מגבירים את האיבה, ועלולים אף ללבות את המוטיבציה לטרור. אם לא היו בזמן האחרון פיגועים בכביש 443, זה כנראה לא משום שתנועת פלשתינים נאסרה בו. גם בכבישים ביו"ש, שבהם מכוניות ישראליות ופלשתיניות נוסעות אלה לצד אלה כדבר שבשגרה, התמעטו בזמן האחרון הפיגועים. המחבלים שרצחו לפני שבועות אחדים את תושב שבי שומרון, הרב מאיר חי ז"ל, אותרו וחוסלו בידי כוחות צה"ל מיד אחר כך. התגובה הברורה הזאת - לא מחסום נוסף - היא שעשויה למנוע פיגועים אחרים.

מצפון?מזרח לגדר הבטון האווילית שישראל הקימה סביב עצמה בתואנות ביטחוניות בנוסח חלם, נפגשים תושבי היישובים שמאחורי הגדר - מתנחלים ופלשתינים - במרכול הגדול והחדיש במרכז האזורי "שער בנימין". בכל שעות היום, ובעיקר בשעות הערב, תמצאו שם עשרות רבות של יהודים ועשרות רבות של פלשתינים שמסתובבים בין אותם המדפים, ממלאים אותן העגלות באותם המצרכים ועומדים באותם התורים. גם בכניסה למרכז הזה עוברות המכוניות בדיקת תא מטען שטחית, וגם בכניסה למרכול - כמו בכל מקום בארץ - מבקש שומר מנומס להציץ לך בתיק. אבל הבילוי המשותף בין הירקות למוצרי החלב אינו מתאפשר בזכות הבדיקות הטקסיות הללו אלא בעיקר בגלל האינטרס, המשותף לכל הנוכחים, להמשיך ליהנות מן המרכול הנוח הזה. ריבוי הקונים הערבים אף מגביר את תחושת הביטחון של הקונים היהודים, מפני שאיזה טרוריסט ירצה לפגוע, חלילה, במקום שהומה בבני עמו שלו?

כמה מאות מטרים משם, לעומת זאת, יש שלט גדול ואדום האוסר על יהודים את הנסיעה לירושלים דרך עטרות. "השטח שלפניך הינו שטח פלשתיני A", מזהיר השלט. אין הכוונה, כמובן, לכל הישראלים; ערבים אזרחי ישראל רשאים להיכנס, ורק על יהודים כופה צה"ל, הריבון בשטח, נסיעה ארוכה יותר. אבל כדי להגן על חיי יהודים אין צורך לסגור כבישים, לא בפניהם ולא בפני פלשתינים. די בשיפוץ הגשר הרעוע, שכולנו נופלים ממנו ללא הרף.