בירושלים מעריכים בוודאות רבה מאוד כי במאי 2010 תתקבל ישראל כחברה מלאה, 32 במספר, ב-OECD. את ההחלטה אמורה לאשר מועצת השרים של הארגון. הביקור של משלחת ה-OECD בישראל השבוע, בראשות מנכ"ל הארגון, אנחל גורייה, מבסס הערכות אלה.
בועז הירש, ראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, מסר כי תהליך ההצטרפות של ישראל ל-OECD נמצא בישורת האחרונה. עם זאת, בכיר המקורב למגעים הזכיר אתמול כי "בפוליטיקה זה לא נגמר עד שזה לא נגמר, וכיום יש יותר מדינות שכועסות על ישראל".
בישראל כבר סוכם כי המדינה תיוצג ב-OECD על ידי שגרירות מיוחדת שתיפתח בפאריס, ולא על ידי שגרירות ישראל בצרפת. שגריר ישראל ב-OECD יהיה ממשרד החוץ, וסגנו יהיה ממשרד האוצר. המשלחת תכלול גם נציג של משרד התמ"ת. שגרירות ישראל ל-OECD תפעל מתוך בניין שגרירות ישראל בצרפת.
פגישה עם נתניהו
משלחת ה-OECD אמורה למסור בביקור שני דו"חות מרכזיים של ועדות הארגון - דו"ח הוועדה הכלכלית על מדיניות המקרו של ישראל (EDRC), תחום אותו מוביל בנק ישראל, ודו"ח ELSA - הוועדה לתעסוקה ורווחה (Employment, Labor and Social Affairs) - תחום עליו אחראי משרד התמ"ת.
גוריה יערוך פגישות עם הנשיא שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ויו"ר האופוזיציה ציפי לבני. במהלך הביקור תיפגש המשלחת גם עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, כמו גם עם נציגי הרגולטורים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים.
שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, צפוי לארח את המשלחת לארוחת צהריים בנוכחות שר הרווחה יצחק הרצוג והשר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן. בארוחה צפויים להשתתף גם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, והיא אמורה לשמש דוגמה לשיתוף פעולה בין המגזרים השונים בישראל בנוגע למדיניות התעסוקה והרווחה.
בפגישה צפוי בן אליעזר להציג את הצעדים שנוקט משרד התמ"ת ליישום המלצות דו"ח ELSA, בראשם הוועדה הציבורית שהוקמה לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל תחת היו"ר פרופ' צבי אקשטיין, המשמש משנה לנגיד בנק ישראל. הוועדה עוסקת במגוון תחומים כמו הכשרה מקצועית, מעונות יום, תוכנית "אורות לתעסוקה" וחיזוק מגזרים בעלי שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה בישראל.
שתי משוכות בדרך
את המהלכים לקבלת ישראל לארגון הובילו משרדי האוצר, החוץ, התמ"ת ובנק ישראל. בדרך לקבלתה ל-OECD אמורה ישראל לצלוח עוד שתי משוכות: שימוע במארס 2010 בנוגע לאמנת השוחד ושימוע נוסף בנושא הקניין הרוחני.
ישראל הצטרפה לאמנת ה-OECD נגד שוחד, הכלי המרכזי של הארגון במאבקו בשחיתות, במאי 2009, לאחר לבטים רבים. לפי האמנה, שישראל היתה המדינה ה-38 לחתום עליה, יצואן או חברה ישראלית שיציעו שוחד לעובד ציבור זר עשויים לספוג עונש של עד שלוש וחצי שנות מאסר וקנס של עד 202 אלף שקל.
בשימוע שייערך במארס יבקשו נציגי ה-OECD לברר באילו פעולות נקטה ישראל בתחום המלחמה בשוחד - גם מבחינת חקיקה, אך בעיקר באופן מעשי. בתחום הקניין הרוחני יתמקד השימוע בעיקר בהגנה על זכויות יוצרים, למשל הגנה על זכויות מפתחי תרופות מול אלה המתמקדים בייצור תרופות גנריות - כמו חברת טבע.
אם תעבור בהצלחה את שתי משוכות אלה, תגיע ישראל לשלב הסופי, שהוא בעיקרו פוליטי: כדי להתקבל לארגון נדרשת תמיכה של כל 31 החברות במדינה המועמדת.
בכנס המנכ"לים של משרדי הממשלה, שנערך בנובמבר 2009, העריך הנגיד פישר כי הוסרו כל המכשולים לצירופה של ישראל לארגון. פישר ציין באותו אירוע כי הסיבה החשובה ביותר להצטרפות ישראל ל-OECD היא חינוכית, כיוון שהחברות בארגון תאלץ את המדינה לנהוג בהתאם לנורמות במדינות המפותחות בעולם.