וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כן, גאווה ישראלית

דן מרגלית

18.1.2010 / 8:01

אתמול אמר לי סרן ניר חזות, העושה חיל עם משלחת ההצלה הצה"לית בהאיטי, כי לבד מישראל לא הקימה מדינה כלשהי בית חולים באי השסוע והמוכה. בתגובה סרקסטית ששלפתי מן המותן הערתי כי הדבר מובן מאליו, הרי ישראל קרובה להאיטי מרוב המדינות שנחשבו מועמדות להקים בית חולים בבירתה. אף לא מדינה אחת? סליחה, אם כן אני חש גאווה במדינת היהודים.

זה מעודד גינויים, שהשבח העצמי נגוע בפטריוטיזם דביק, בלאומנות שמנונית ומדוע איננו נוהגים כך במקופחים שלנו ומסביבנו, החל מן האם המוחזקת במסדרון בבית החולים ועד לפלשתינית משכם שנבדקת בהריונה בטרם תגיע להדסה בירושלים?

יש ישראלים שנפשם נוקעת למשמע מילה טובה על מדינתם. יערב להם. עם זאת אני מוכן להניח כי יש מידה של אמת בטיעונים אלה. כן, ישראל רוצה לגזור קופון של אהדה בים של שנאה; ורוצה לחוש טוב בעצמה וגם בזירה הבינלאומית; ולמרות שבעוד זמן מה איש לא יזכור מדוע לתינוק שהגיח לאוויר בידי מיילד משלנו קראו "ישראל" - גם תחושת ההנאה לרגע קט אינה פסולה.

נכון, גם רצון אנוכי לזכות באהדה. רצון שבזכותו אדם ניצול מבניין שקרס ולאחר תפרו את הראש שנמעך וקיבעו את הרגל שנשברה, והאהדה שלה זכתה ישראל באי הרש והפצוע היא רק חלק מהתמורה שלה היא ראויה.

אולי אפשר היה לראות את הדברים מזווית אחרת: ישראל אינה ראויה לצל"ש, אבל נוכח עולם שמסתפק בדיווח ומעדיף להושיט עזרה במשורה בלבד היא נראית כזוהר הרקיע. בבחינת "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו". לא בדורו של אברהם. אבל 2010 היא דורו של נוח בעולם כולו.

בעוד יום איש לא יזכור. כולנו נאמר כי נמאס. התקשורת תסכם ראיונות בלעדיים עם חברי המשלחת החוזרים תשושים אך מרוצים. עד לאסון הבא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully