ממשלת ישראל יוצאת למאבק בעובדים הזרים, ובמקביל ארגוני זכויות האדם נכנסים לכוננות. הממשלה צפויה לדון הבוקר (ראשון) בשורה של הצעות חוק המוגדרות כ"מדיניות הממשלה בתחום העובדים הזרים". לטענת ארגוני זכויות האדם, חלק מההצעות כוללות "הגבלות דרקוניות אשר סותרות את פסיקות בג"ץ מהשנים האחרונות, להגנה על מהגרי עבודה ובני משפחה של אזרחים ישראליים".
בעקבות זאת, בסוף השבוע פנו האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד ומוקד הסיוע לעובדים זרים, בקריאה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שימנע את אישור החקיקה הצפויה להכשיר לטענתם "עבדות מודרנית בישראל". מהנתונים שיובאו לדיון בממשלה עולה כי בישראל שוהים 77 אלף עובדים זרים שמועסקים בישראל באופן חוקי. העיסוקים כוללים חמישה ענפים מרכזיים: סיעוד, חקלאות, בניין, מסעדנות ותעשייה. בנוסף, לתחומי הקו הירוק נכנסים מדי יום 28 אלף עובדים פלסטינים המקבלים לשם כך היתר מיוחד. לצד מכסות הזרים החוקיים שאותן קבעה הממשלה, שוהים בישראל כ-125 עובדים זרים ללא אשרות עבודה. בנוסף נמצאים בישראל 19 אלף מהגרי עבודה, שנכנסו לתחום ישראל דרך גבול מצרים.
חלק קטן מהמהגרים דרך מצרים מוכרים כפליטים ומרביתם שוהים בארץ באשרה ארעית עד לסיום בחינת מעמדם והאפשרות להשיבם למדינות המוצא שלהם. קבוצה גדולה מהמסתננים השתלבה באופן בלתי חוקי בשוק העבודה. בנוסף לקבוצה זו יש גם קבוצה של שוהים פלסטינים בלתי חוקיים (שב"חים), שמספרם מוערך על ידי הגורמים המקצועיים בכ-25 אלף. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2008 שיעור העובדים הזרים מסך המועסקים הכולל במגזר העסקי עמד על 10.4%.
החלטות דרקוניות
הצעת ההחלטה שתובא על ידי משרד האוצר לדיון בממשלה, כוללת מספר החלטות שמטרתן היא העלאת המודעות בקרב הציבור והמעסיקים בפרט להיקף בעיית העובדים הזרים בישראל, כאשר המטרה היא צמצום מספר העובדים הזרים והחלפתם בעובדים ישראלים. לשם כך יועלו מספר החלטות שחלקן דווקא מקובלות על ארגוני זכויות האדם. בין ההחלטות: יוחמרו הצעדים נגד המעסיקים של עובדים לא חוקיים. לפי החלטה זו, יוגש כתב אישום פלילי ועונש מינימלי של 10,000 שקלים למעסיק יחיד ו-25 אלף שקלים לחברה שמעסיקה עובדים זרים שלא כחוק. בנוסף, יבוטלו היתרי העסקה בגין כל עובד זר לא חוקי שייתפס אצל אותן חברות.
בארגוני זכויות האדם זועמים בעיקר על שלושה סעיפים שמופיעים בהצעת הממשלה. לטענתם, מדובר בהחלטות דרקוניות ובלתי חוקתיות, העומדות בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ולמחויבותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל. "אימוצן של החלטות אלה, עתיד לפגוע בזכויות היסוד של רבים. קבלתן אף תהווה ביטוי מפורש לאימוצה של 'מדיניות הדלת המסתובבת' על ידי הממשלה ביחס למהגרי עבודה", צוין במכתב שהועבר לנתניהו".
לפי סעיף 5 (א) שיוגש היום לשרים, יתוקן חוק חוק הכניסה לישראל וייקבע בו כי לא תתאפשר רכישת מעמד בישראל על ידי מי ששהו בישראל שלא כדין, אלא לאחר "תקופות צינון" מחוץ לישראל. לטענת הארגונים, העובדה שהאיסור על הסדרת מעמדו של שוהה שלא כדין יחול גם על בני זוג של אזרחים ושל תושבים ישראלים ועל הורים לקטינים ישראלים הוא לא חוקי ומהווה פגיעה בזכות היסוד לחיי משפחה. לצורך כך מנופפים הארגונים בשתי פסיקות של בג"ץ בנושא.
בנוסף, על פי סעיפים 5 (ב) ו-5 (ד) להצעה, יתוקן החוק וייקבע בו כי יבוטל רישיון העבודה של מהגר עבודה שלא הועסק בתחום העיסוק שנקבע לו למשך תקופה העולה על 90 ימים. כמו כן, ייקבעו בתקנות כללים המגבילים את מספר המעברים בין מעסיקים של מהגרי עבודה בתחום הסיעוד ואת האזור הגיאורפי בו יחויבו מהגרי עבודה לעבוד. גם סעיפים אלו, טוענים הארגונים , עומדים בניגוד בוטה לפסיקת בית המשפט העליון. זאת לאחר שבשנת 2006 קבע בג"ץ כי הגבלת המעבר של מהגרי עבודה בין מעסיקים והפקעת הרישיון שלהם בגין סיום יחסי עבודה הוא "מין עבדות בגרסה מודרנית" ומתייחס אליהם משל היו "מכונות עבודה".
לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, "הצעות אלה אינן תחליף למדיניות הגירה. הן יפגעו אנושות ובאופן גורף באזרחים ישראלים ובבני משפחותיהם, וכן בחירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם, והכל בניגוד לפסיקות בג"ץ. יוזמה זו, יחד עם עידוד מדיניות 'הדלת המסתובבת', רק מחזקת את התמריץ להבאת מהגרי עבודה נוספים תמורת דמי תיווך מופקעים, לניצולם המחפיר ולפגיעה בכל העובדים בישראל ישראלים ומהגרים גם יחד".