וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האסון בהאיטי: קרן אור, לרגע

יהושע סובול

17.1.2010 / 8:26

בסיפורו "רעידת אדמה בצ'ילה" מתמודד הסופר הגרמני היינריך פון קלייסט עם השאלה מה עושה אסון טבע לחברה האנושית. האם האסון משפר את בני האדם? האם הוא מלמד אותם משהו? סיפורו של קלייסט מתמקד בזוג אוהבים מורה עני ותלמידתו שחטאו ב"אהבה לא חוקית" והם נידונים למוות. ברגע שההוצאה להורג עומדת להתבצע, מתרחשת רעידת אדמה נוראה שמצילה את הנידונים ממוות רק כדי שבהמשך אחרי שהסדר ישוב מעט על כנו, יאשימו אותם שבחטאם גרמו לרעידת האדמה, ובסופו של דבר דמויות מתוך האספסוף מרוצצות את ראשיהם באלות.

המחשבה על סיפורו האכזרי של קלייסט בן המאה ה-19 חלפה בראשי למראה תמונות הזוועה של תוצאות רעידת האדמה בהאיטי. גם הפעם, כמו במרבית אסונות הטבע, רוב הקורבנות הם עניים מרודים אנשים קשי יום ששמחת עניים היתה האור היחיד בחייהם. שמחת עניים היא אהבת אנשים קרובים כמו חירונימו וז'וספה גיבוריו של קלייסט שאהבתם היא כל מה שהיה להם בחייהם. לא כסף, לא מותרות, לא רכוש. רק מה שקרבתם של אנשים קרובים יכולה לתת. בא אסון טבע ולוקח מעניי העניים את היקר להם מכל: את האנשים הקרובים אליהם.

אתה רואה את הפנים הקרועות מהכאב על אובדן הקרובים האהובים שהוא נורא מכל כאב פיזי, ואם יש איזו קרן אור בכל האסון הנורא הזה הרי זו התגייסותם של המתנדבים שבאים מכל קצווי העולם להושיט איזו עזרה לניצולים. לרגע מצטיירת בעיצומו של האסון אפשרות של אנושות אחרת: אנושות שמזדהה עם סבלם של קורבנות חסרי ישע ומתגייסת להושיט להם יד. מין אנושות ואנושיות שנוצרות וקיימות לרגע בכל פעם שמתרחש אסון כזה.

אבל כמו בסיפורו של קלייסט רק יחלוף ההלם והסדר ישוב על כנו, ומיד יימצאו שוב מניפי אלות וסכינים ופצצות ושוב ישובו בני אדם לחפש אשמים באסונותיהם ולטבוח אלה באלה. אם הטבע היה יכול להבין את טבע האדם, אפשר היה אולי להבין למה מדי פעם הוא משתולל ככה.

  • עוד באותו נושא:
  • האיטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully