הטורקים לא יצאו מגדרם בנוגע לזובור שערך סגן שר החוץ דני אילון בשגרירם בישראל. אלו כללי המשחק בזירה הזו. יום אחד ראש הממשלה הטורקית יוצא בזובור פומבי נגד הנשיא פרס לעיני כל בדאבוס, וביום שני מכניסים לו אנשי ליברמן חזרה. מה שהם לא ידעו היה על ה"אוצר" שיושב להם בתל אביב: רק כשהגיע הדו"ח היומי מהשגרירות בתל אביב, שכלל את ההתקפות בתקשורת הישראלית על אילון, הם גילו אותו. אבל עלו להם גם כמה תמיהות.
אין ספק שאפילו באנקרה לא יכלו שלא לתהות איך זה שהעיתונות הישראלית יושבת ברובה בצד על הטריבונה וצופה בצדדים המתגוששים כאילו היא מהאו"ם. הרי כבר תקופה ארוכה מתנהלת מתקפה פרועה ואנטישמית נגד מדינת ישראל והעם היהודי אך העיתונות הישראלית שותקת. האם יתכן שהעיתונות הישראלית תשרת את הטורקים במאבק הדיפלומטי נגד מדינתם?
כך גילו הטורקים, כי בניגוד למקובל בעולם שאלות וטיפים שניתנו לצלמים לפני הצילום הרשמי הפכו לאייטם מפורסם ומשודר שנכלל בכתבות בישראל בידיעה ברורה כי הדבר יפגע במדינת ישראל. אין ספק כי הם שפשפו את עיניהם בתימהון - הם לא רגילים לכך, הטורקים. באנקרה ואיסטנבול, העיתונאים הטורקים לא ירדו מהדרישה להגיב בחריפות על ההשפלה לשגרירם, מאותו רגע שהדיווחים הגיעו לשם והועצמו מרגע לרגע.
ההתרפסות הרגילה מול הטורקים
קצת בלבלנו אותם את הטורקים. בתחילה הגיעו מסרים פייסנים, דיברו בשבח היחסים בעבר בין הטורקים ליהודים. אבל הטורקים הם סוחרים ממולחים, והם יודעים להריח את הלקוחות שלהם בבזאר הים תיכוני. הם הבינו שזו הזדמנות להשפיל את ישראל ודרשו מכתב התנצלות. כשהוא הגיע בלשון מהוססת הם לא היססו לדרוש מכתב נוסף.
אחר כך גם הגיעו הטלפונים ממשרד החוץ האמיתי היושב ברחוב הנשיא במשכנו של פרס, זה שחלק גדול מ"עובדיו" מקבל את משכורתו ממכון פרס, עבור ניהול מדיניות אלטרנטיבית ומתחרה למשרד החוץ של ליברמן. או-אז הטורקים כבר הפנימו עם מי יש להם עסק והגישו אולטימטום עם לוח זמנים.
נאמר זאת כך: הטורקים הבינו שבניגוד לאומה הטורקית בעלת מסורת של כבוד עצמי, בתל אביב יושבת עדת חנפנים. מאותו רגע רווח לטורקים.
הם כבר ידעו שגם ראש הממשלה נתניהו ייכנע. הם ידעו שיש להם על מי לסמוך בתל אביב שיידע להביא את הישראלים לנגב את הפנים מהיריקות הטורקיות ולומר שגשם יורד.
למנגבי הפנים משנה סדורה: לשיטתם, על ישראל לעשות הכל לפייס את היריב, גם במחיר סיכונים וקורבנות, ממש כפי שהיה בתהליך אוסלו הנורא-אותו יזמו.
וכך תוך 48 שעות הטורקים למדו שיעור הפוך לגמרי ממה שרצו אלה שבאו "ללמד את הטורקים שיעור": שהימים בהם היהודים השתחוו לפחה הטורקי לא חלפו בישראל ויהיו תמיד כאלה שינסו לרצות אותם ואת כל מי שמתנכל לנו.
הכותב הוא סא"ל במיל', מנכ"ל ארגון נפגעי הטרור אלמגור.