"למחצית מהעיריות אין תכניות מתאר עדכניות"

אם נסיעה בכביש משובש או הליכה במדרכה צרה מדי גרמה לכם לשאול מי אחראי לתכנון המחדל הזה, יתכן שהתשובה היא אף אחד.

בדיקה שערך מבקר המדינה במוסדות התכנון המקומיים, אשר אחראים על הרשויות והמועצות המקומיות, מעלה ממצאים מטרידים לפיהם מתוך רשימה של 105 רשויות מקומיות, רק לחמש קיימות תוכניות מתאר שגילן עד 10 שנים. נבהיר כי מדובר בתוכניות המתייחסות באופן כולל לתכנון ביישוב ומהן נגזרות תוכניות נקודתיות.

גיל התוכניות ב-22 רשויות ברשימה נע בין 10 ל-20 שנה. גיל התוכניות של 64 רשויות מקומיות גדול מ-20 שנה, ואילו ל-14 רשויות כלל לא קיימות תוכניות מתאר בתוקף. המשמעות: הרשויות שלנו פועלות לפי תוכניות מיושנות ולא רלוונטיות.

השוואה שקיים המבקר לשנת 1997 מדגימה כי בכל הנוגע לתכנון מקומי הלכנו אחורה, שכן אז ל-26 רשויות מקומיות היו תוכניות מתאר תקפות שגילן נמוך מ-10 שנים. "הנתונים שהובאו מלמדים שנדבך התכנון המתארי הכולל ברשויות המקומיות במגזר היהודי לוקה מאוד בחסר. עוד ניתן ללמוד כי חלק ניכר מפעולות הבינוי והפיתוח של האיזורים המיושבים בישראל אינו מתבסס על תכנון מתארי כולל ועדכני וכי במהלך העשור האחרון גדל החסר בתחום זה".

מנגד מצא המבקר כי ברשויות מקומיות במגזר הלא יהודי קיים הליך חיובי של תכנון תוכניות מתאר מקומיות בצורה מואצת בשנים האחרונות. בדיקת המבקר אף העלתה תמונה עגומה במשך תכנון התוכניות עצמן.

"במועד סיום הביקורת נמצא כי פרק הזמן שבין מועד ההתקשרות עם המתכננים ובין מועד הפקדתן של התוכניות שנמצאות בטיפול גורמי התכנון השונים מתמשך 11 שנים בממוצע במגזר היהודי וכשבע שנים וחצי בממוצע במגזר הלא יהודי. יוטעם כי כאשר ההכנה והאישור של תכניות מתאר מקומיות אורכים שנים רבות כל כך - נפגמת האפשרות לקיים לאורך זמן תכניות עדכניות ליישובים בישראל".

המבקר אף מצא כי במקום ההליך המקובל של הפקת תוכניות מתאר בוחרות רשויות רבות בהכנת תוכנית אב שהיא עקרונית ואינה ברת סמכות משפטית. לדברי המבקר, מעבר לעובדה שמדובר בהליך שאינו מקובל, הוא מונע שקיפות ציבורית: "משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים ולרשויות המקומיות כי לא ראוי שעשרות תכניות אב ישמשו בסיס לאישור תכניות מפורטות נקודתיות, בלי שהוכנה תוכנית מתאר כוללת ובלי שהתאפשר לציבור להביע את עמדתו בנוגע לתוכנית ולהתנגד לה.

הסיבה לכך היא שהדבר גורם לפגיעה ניכרת בעקרון השקיפות ולהפרת ההוראות שנועדו להבטיח כי הציבור יוכל לממש את זכויותיו בכל הנוגע להשתתפות בתהליך התכנוני ובייחוד את הזכות להתנגד לו".

להמחשת דבריו, מציין המבקר את הליכי ההכנה של תוכניות האב לבית שאן ולמגדל העמק שקודמו ללא שיתוף הציבור תוך פגיעה בזכותו להתנגד להן ותוך קידומן ללא שיתוף הועדות המקומיות.

כחלק מהמלצותיו אומר המבקר כי :"הוועדות המקומיות, שהן הגורם העיקרי הנושא באחריות לייזום ולקידום הכנתן של תכניות מתאר מקומיות כוללות, נדרשות לקבוע כי נושא זה הוא יעד מרכזי בעבודתן.