לכמחצית מהעיריות והמועצות המקומיות בישראל אין תכניות מתאר מקומיות עדכניות, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה העוסק בשלטון המקומי. תכנית מיתאר היא תכנית המתארת את פני העיר ועל פי הדו"ח, למרות שתכניות המתאר המקומיות הכוללות הן נדבך מרכזי במערך התכנוני הכולל בישראל, ל-49 רשויות מקומיות במגזר היהודי אין בכלל תוכנית מתאר או שתוכנית המתאר שלהן מיושנת ונכתבה לפני יותר מעשרים שנה.
עוד קובע המבקר כי ההכנה והאישור של תכניות אלו אורכות שנים רבות, ותכניות רבות כלל לא מגיעות לשלב אישורן. המבקר מציין כי בעשור האחרון קיבלו תוקף רק חמש תכניות מתאר מקומיות של רשויות מהמגזר היהודי. תוכנית מתאר חיונית לפיתוחה של העיר ועל פי המבקר, העובדה כי רשויות מקומיות רבות מתבססות בעבודתן על תכניות אב, אשר חסרות תוקף משפטי ואינן עוברות את הליכי האישור שנקבעו בדין, פוגעת ביכולתן להתמודד עם סוגיות תכנוניות, חברתיות, כלכליות וסביבתיות.
סוגיית העדפת תוכניות אב מהווה מרכיב מרכזי בפרק בדו"ח המבקר שעוסק בשלטון המקומי. על פי דו"ח המבקר, מעדיפות הרשויות המקומיות לקדם תוכניות אב, תוכניות שאין להן תוקף משפטי מחייב, בשל המורכבות וההתמשכות של הליכי ההכנה והאישורים של תכניות מתאר מקומיות כוללות. המבקר קובע כי התופעה של הכנת תכניות אב כלליות נעשתה רווחת יותר וטוען כי מדובר בדרך של הרשויות המקומיות לקבוע מסגרת תכנונית מקומית בלי להתמודד עם התנגדויות בעלי הקרקע, בלי להיחשף לתביעות פיצויים של נפגעים, בלי לחייב את הרשויות לפעול להקמת תשתיות או לביצוע הוראות מחייבות ולעתים אף ללא צורך לקבל אישור מרשויות ממשלתיות שונות.
המבקר נותן שתי דוגמאות המצביעות על הכשלים בתכנון המתארי המקומי באמצעות תכניות אב ולא באמצעות תוכנית מתאר: בית שאן ומגדל העמק. לטענת המבקר, ברשויות אלו קודמו תכניות האב ללא שיתוף הציבור תוך פגיעה בזכותו להתנגד להן. הדו"ח קובע כי הן קודמו בלא שיתוף הוועדה המקומית, וכי ייזום התכניות נעשה לכאורה, בין היתר, בכוונה לעקוף את ההליכים המעוגנים בחוק הנדרשים להכנת תכנית מתאר מקומית כוללת.
חברות ממשלתיות
המבקר קובע כי על משרד הפנים להטמיע בקרב ראשי הרשויות המקומיות בישראל את התפיסה לפיה מחובתם לפעול להכנתה ולאישורה של תכנית מתאר מקומית כוללת ועדכנית אשר תבטיח כי יישמרו האינטרסים של הציבור כולו. עוד קובע המבקר כי על משרד הפנים לטפל בהחלטיות ברשויות שאינן ממלאות את חובתן האמורה, ובמידת הצורך עליו לעשות כן באמצעות שימוש בסמכויות שבידיו.
נושא נוסף בו עוסק דו"ח המבקר הוא אופן מינוי עובדים בנמל אשדוד. לפי הדו"ח עובדים בכירים בנמל לא מונו על פי דרישות המכרז כפי שהן מפורסמות. בחודשים פברואר 2008-ספטמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין קבלת עובדים בכירים ב"חברת נמל אשדוד בע"מ. על פי דו"ח המבקר, הביקורת העלתה ליקויים של ממש בהליכי הגיוס של העובדים הבכירים בחברה אשר נקלטו בה מאז הקמתה.
המבקר מציין בדו"ח כי העיר לחברה ולרשות החברות הממשלתיות, על כך שהמועמדים נבחרו בהליך בלתי תקין שפגע בעקרונות השוויון, התחרות ההוגנת והשקיפות. המבקר קובע כי על דירקטוריון החברה ועל הרשות לדון בממצאים ולנקוט את הפעולות המתחייבות כדי למנוע את הישנות הליקויים. המבקר מציין בדו"ח את הליכי הבחירה של שבעה תפקידים בנמל אשדוד שהתנהלו שלא על פי כללי המכרז. אחת המשרות אליהן מתייחס המבקר בדו"ח היא המשרה הבכירה ביותר של מנכ"ל נמל אשדוד.