בתי הכלא הצבאיים במצב גרוע, היחס לכלואים רע, 30 מיליון דולר הושקעו בחברת סטארט אפ אמריקאית כושלת, הזיהום הסביבתי על ידי התעשייה הצבאית נמשך, ומערך המילואים של מג"ב איננו כשיר. אלה הן רק חלק מהבעיות הקשורות למערכת הביטחון, שעליהן הצביע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בדו"ח השנתי שלו, שהתפרסם אחר הצהרים (רביעי).
את עיקר הביקורת כלפי צה"ל מפנה לינדנשטראוס כלפי מערך הכליאה של צה"ל, בו נמצאו ליקויים חמורים. המבקר מעיר בחריפות על תנאי הכליאה והמחיה הגרועים בבתי הכלא הצבאיים - כלא ארבע וכלא שש. "שני בסיסי הכליאה נמצאים במתקנים ישנים בעלי תשתית פיזית ישנה מאוד שאינה נותנת מענה סביר לחיילים הכלואים", נכתב בדו"ח.
הסגל מתקשה להתמודד עם האסירים
בין היתר נמצא כי בניגוד להמלצות העבר, הסגל בבסיסי הכליאה אינו מסוגל להתמודד עם אוכלוסיית האסירים, וזאת בשל גילו הצעיר. "גילם הצעיר וחוסר ניסיונם המצטבר של אנשי הסגל", נאמר בדו"ח, "עלולים להשליך על ההתמודדות היום-יומית שלהם מול הכלואים".
משאלון שהפיץ המבקר בקרב האסירים עולה, כי הם התלוננו על היחס של הסגל כלפיהם. כמו כן, תנאי הכליאה בפלוגה לכליאת נשים נמוכים מהמבוקש, וכך נוצר מצב בו מפקדים התקשרו לכלא כדי לבדוק אם יש מקום בפלוגה לפני שהטילו על החיילות עונש מחבוש.
המבקר גם מגלה נתון המעורר תמיהות לגבי טיפול הצבא בחיילים בני העדה האתיופית. כ-80% מבני העדה שנכלאו במהלך 2007, שבו לכלא לפחות פעם נוספת. הסיבה העיקרית לכליאתם היא היעדרות מהשירות הצבאי, כתוצאה מקשיים כלכליים של משפחתם.
ואם לא די בכך, מצביע המבקר גם על ליקויים בכבילת אסירים באזיקים יתר על המידה ובניגוד לתקנות. בין היתר, סיפרו הכלואים למבקר כי נכבלו באזיקים בעת יציאתם לבתי הדין וכן בעת יציאתם לטיפולים רפואיים, וזאת בניגוד לנהלי הצבא בנושא. "כבילת כלואים באופן גורף יש בה משום פגיעה מהותית כיוון שנגרמות לחיילים השפלה ופגיעה בכבודם. כבילתם מעצימה את העלבון והבושה כאשר בחצר בית הדין הצבאי נוכחים בני משפחותיהם", נכתב.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדו"ח המבקר כי "צה"ל מקבל את הערות המבקר בנושא מערך הכליאה וכבר החל בשנה האחרונה במספר תהליכים לתיקונן. בין היתר הוצאו שישה מיליוני שקלים על פני שלוש שנים לטובת הטיפול בתשתיות, ניתנו פתרונות לשדרוג איכות המזון, הודגשו למפקדים הליכי הדין המשמעתי, רועננו ההוראות בנוגע לאזיקת כלואים, חודדה החובה לבחון את רמת הסיכון של כול כלוא טרם אזיקתו". עוד אמר הדובר כי "כמו כן נבחנות הדרכים להרחבת ההכשרה למקצועות מדריכי הכליאה ולעיבוי המערך בתקני קבע נוספים. כמו כן פורסמו הוראות קצין רפואה ראשי בעניין הטיפול הרפואי בכלואים המסדירה את נושא מתן הכשירות הרפואית למעצר, הטיפול הרפואי וכדו'. בשנים האחרונות עומד על הפרק פרוייקט "קריית המשפט" במיסגתרו יעברו בתי הדין הצבאיים למשכן חדש, שם נושא המתנת העצורים יבוא על פתרונו המלא".
פרויקט כושל ב-30 מיליון דולר
באחד מפרקי הביקורת בדו"ח מצביע המבקר על פרויקט לפיתוח מטוסים עבור חיל האוויר, במסגרתו הפסידה התעשייה האווירית כ-30 מיליון דולר. התעשייה האווירית השקיעה בחברת סטארט-אפ אמריקאית שהיתה אמורה לפתח שני מטוסי אימון שהיו אמורים להימכר לחיל האוויר. בסופו של דבר, ירד הפרויקט לטמיון, יחד עם הכסף.
מבדיקת המבקר עולים גם קשיים חמורים בתהליך קבלת ההחלטות של התעשייה האווירית. כך, למשל, לא בדקה התעשייה האווירית ביסודיות את ההשלכות של הסיכונים הקיימים בהשקעה בחברה האמריקאית. במקביל, למרות עדויות שהתקבלו בתעשייה האווירית לפיהן נראה כי ההשקעה בפיתוח המטוסים אינה משתלמת, המשיכה החברה לממן את הפרויקט בעלות של מיליוני דולרים.
"משרד המבקר רואה בחומרה כי ב-2007 הציגה התעשייה האווירית למשרד הביטחון נתונים המצביעים על כדאיות כלכלית גבוהה יותר לעומת הנתונים שהוצגו לדירקטריון החברה", כתב המבקר.
כשירות מבצעית לקויה
בפרק ממצאי המעקב מגלה המבקר כי אף שכבר העיר בדו"חות קודמים על זיהומי הקרקע במפעלים של התעשייה הצבאית, ארבע שנים לאחר מכן עדיין לא נערכו סקרי קרקע ולא בוצע טיפול מקיף בזיהומים הקיימים במקום. "מדובר בליקויים מהותיים וחמורים המתמשכים למרות הפגיעה בציבור והסכנה לבריאותו, הנובעות מהתפשטות הזיהום בקרקע ובמי התהום".
כמו כן, למרות הערותיו בדו"ח מלפני ארבע שנים, עד כה לא פינה משרד הביטחון נפלים של פגזים במתקן בו במרכז הארץ, מה שעלול להביא לדברי המבקר לגניבות של נפלים על ידי משיגי גבול ואפילו על ידי גורמי טרור.
בביקורת על משמר הגבול נמצאו פערים משמעותיים בין מוכנות מערך המילואים לבין הכשירות הנדרשת. כך למשל, הקצאת ימי המילואים לא התאימה לדרישות המבצעיות, ובעקבות זאת נפגעה ההכשרה והכשירות המבצעית. כמו כן, לא תרגל מערך המילואים של מג"ב את הלוחמים בתרגילי גיוס, ציוד לחימה המיועד למערך הופנה ליחידות אחרות במשטרה, והציוד המאופסן במחסני החירום אוחסן בצורה לקויה.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי דו"ח מבקר המדינה התקבל בצה"ל וממצאיו ומסקנותיו נלמדו באופן מעמיק בשורת דיונים על ידי כלל הגורמים. צה"ל כארגון מבוקר, מחוייב להפקת לקחים ותיקון כלל הליקויים העולים מהדוח תוך מעקב סדור אחר התקדמותם ודיווח על כך לגורמים הרלוונטיים בממשלה, בכנסת ובמשרד הביטחון". על פי ההודעה, "עיקרי הדוח הוצגו לפני הרמטכ"ל גבי אשכנזי אשר, כאמור, הורה לפעול לתיקונם המוחלט והמלא תוך מעקב שיטתי של סגן הרמטכ"ל וראש מחלקת בקרה במטה הכללי אחר סטטוס תיקון הליקויים. צה"ל מודה לצוות המבקר אשר העיר והאיר את התחומים המועלים בדוח וכאמור אנו מחויבים לתיקונם המלא".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לממצאי המבקר בעניין אי פינוי נפלים ותחמושת במתקן במרכז הארץ כי "משרד הביטחון החליט על שבירת הקיפאון באמצעות הפרדת משתנים וטיפול פרטני בכל משתנה בנפרד. משרד הביטחון חתם על חוזה מול תע"ש בו כלולה סוגיית פינוי הנפלים העיליים יחד עם סוגיית אבטחת שטח הנפלים. בנובמבר 2009 הושגו הבנות בין המשרד למנהל מקרקעי ישראל כי תקבולים עתידיים בגין כריית חו"ל אם ניתן יהיה לשווקו, יכסו חלק מההוצאות.
בעניין סקרי הקרקע נמסר בתגובה כי המשרד רואה בהנהלת תע"ש אחראית לכלל מתקניה לרבות המקרקעין שברשותה. עם זאת, יוכן מסמך המלצות משותף של המשרד עם הנהלת תע"ש שיוגש למנכל משרד ראש הממשלה".