המבקר: דרושה תכנית לאומית לבריאות התלמיד

"על שר הבריאות, שר האוצר, שר החינוך וקופות החולים לבחון במשותף את האפשרות להכין 'תוכנית לאומית לבריאות התלמיד". כך קבע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בדו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם אחר הצהרים (רביעי). עוד כתב המבקר, כי על הגורמים הללו לבחון העברת כלל הטיפול במתן שירותי הבריאות לתלמידי ישראל לאחריות קופות החולים

מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות חל כרסום ניכר בהקצאות הכספיות לתחום שירותי הבריאות לתלמיד. בשנת 2001 הוקצו 79 מיליון שקלים לנושא, ובשנת 2006 הוקצו 60 מיליון שקלים בלבד, אף שמספר התלמידים גדל בעשרה אחוזים. הקטנת התקציב הביאה לצמצום תקני האחיות והרופאים, וחל פיחות בפעילויות שנהגו לעשות בעניין. בעוד התקן הרצוי הוא אחות לכל 1,500 תלמידים, מספר התלמידים לאחות גדל ל- 2,480 בשנת 2005, מה שמהווה גידול של 46%. בעקבות זאת נפגעו תפקידים מסוימים שממלאות האחיות, כמו ביקורי בית אצל הסובלים מבעיות בריאות, נוכחות בבתי ספר לצורך מתן עזרה ראשונה ועוד.

בשנת 2006 משרד האוצר החליט להעביר את שירותי הבריאות לתלמיד לידי גוף חיצוני. אלא שלטענת המבקר, לא נערכה עבודת מטה מספיקה לפני העברת השירותים לגוף חיצוני, והשיקול היחיד בו התחשבו היה החיסכון הכספי הצפוי של שבעה מליוני שקלים בשנה. אלא שבגלל עבודת מטה לא נכונה, נגרמה הוצאה של 20 מליוני שקלים לשנה, משום שהיה צורך לחתום עם מד"א על הסכם לאספקת שירותי עזרה ראשונה לתלמידים. כך שעלות הבריאות בבתי הספר גדלה לאחר העברת השירותים לגוף חיצוני.

עוד קובע המבקר כי האחריות על עיכוב של שמונה חודשים בפתיחת הדיונים לתוכנית הסיוע ליצואנים, מיוני 2007 עד פברואר 2008, חלה על משרד האוצר. בדו"ח נכתב כי, "עקב התנגדות משרד האוצר, העלה משרד התמ"ת את הצעת ההחלטה לדיון בממשלה, חמישה חודשים לאחר שהצעה זהה הועברה למזכירות הממשלה. משרד האוצר התעכב עוד שלושה חודשים לפחות במינוי נציגיו לצוות שגיבש המלצות תוכנית סיוע ליצואנים".

בדו"ח נכתב עוד כי אחרי שצוות היישום התכנס, הוא לא כלל נציגים של מינהל המימון במשרת התמ"ת ושל החשב הכללי, אף שמרבית התקציב של תכניות הסיוע יועד לפעולות בתחום אחריותם. לטענת המבקר, "חלק הארי של תקציב תוכנית הסיוע (כ- 64%) יועד לאמצעי סיוע לא אפקטיבי – קרן הלוואות שפעילותה היתה דלה, והשינויים שבוצעו בה לפי התוכנית לא הצדיקו את הכפלת תקציבה פי ארבעה".

מבקר המדינה חשף עוד בדו"ח, כי אף שבמחצית השנייה של 2008 התמתנה העלייה במדדי הפעילות של בתי המלון, ואף כי משרד התיירות היה מודע לירידה בתיירות הנכנסת לישראל כתוצאה מהעלאה בערכו של השקל, הוא לא יזם תוכניות סיוע. תחת זאת, הוא בחר לסמוך על משרדי התמ"ת והאוצר שיספקו גם את צרכיהם של נותני שירותי התיירות. בדיעבד התברר שאלה אינם רשאים להשתמש באמצעי הסיוע של התמ"ת והאוצר, וכך הם נותרו ללא סיוע.

המבקר דורש ממשרדי הממשלה לנוכח הממצאים "לבצע הערכה מחודשת בדבר אפקטיביות אמצעי הסיוע העומדים לרשות היצואנים".