פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למתנחלים והפלסטינים יש סיבה חדשה לריב

      יידוי אבנים, הצתת רכוש והתפרעויות נוספות - כל אלה הם חלק ממאבק בין מתנחלים לפלסטינים על מעיין קטן בצפון רמאללה. הפלסטינים: "המעיין הזה הוא סמל המאבק שלנו"

      למתנחלים והפלסטינים יש סיבה חדשה לריב

      (צילום: יותם רונן, עריכה: גדי וינסטוק)

      אם לא היו חסרות למתנחלים ולפלסטינים סיבות לריב ביניהם, הכירו את המאבק הגדול הבא: מעיין קטן צפונית לרמאללה וסמוך להתנחלות נווה צוף שכבר הפך לסאגה השבועית מדי יום שישי. מזה כשבועיים נאבקים פלסטינים מהכפרים נבי-סאלח ודיר-ניזאם מול מתנחלי נווה צוף סביב שאלת הבעלות על המקום, כשבתווך נמצאים חיילי צה"ל.

      הפלסטינים טוענים כי הם טובלים במעיין מזה מאות שנים וכי השטח בו נמצא מעיין אל קוס (מעיין הקשת) שייך לתושב דיר ניזאם. המתנחלים לעומת זאת טוענים כי הפלסטינים כבר שנים לא טבלו את רגליהם ב'מעיין מאיר', ובארבע השנים האחרונות הם כבר הספיקו להקים במקום פרגולה ולטפח את המקום, מה שמעביר את החזקה לידיהם.

      מעיין מאיר או מעיין אל קוס, איך שתבחרו, הפך בשבועיים האחרונים מדי יום שישי לזירת התגוששות בין הפלסטינים למתנחלים בריטואל הכולל ידויי אבנים בין שני הצדדים, הצתת הפרגולה על ידי הפלסטינים, ביצוע "תגי מחיר" על ידי המתנחלים, ורימוני גז ומיטב הפירוטכניקה שיכולים האמצעים לפיזור הפגנות של צה"ל ומג"ב לספק.

      אז למי באמת שייך המעיין?

      לדברי גורם ביטחוני ביהודה ושומרון הפלסטינים כבר הציגו מסמכים המוכיחים לטענתם שהם הבעלים של המקום. מאז שיא האינתיפאדה נאסר על הפלסטינים להגיע למקום, ורק ב-2006 הם חזרו לפקוד אותו באופן קבוע. המתנחלים בינתיים הספיקו להכיר את המקום ולטעון לבעלות עליו.

      הגרסה הפלסטינית שונה: "פתאום לפני שנה התחלנו לראות שנערים מנווה צוף מגיעים למעיין באופן קבוע ואפילו הקימו שמה סככה", מספר מחמוד אבו טארק מדיר ניזאם המחזיק בחלקת אדמה באזור. "הגיע מצב שהתחילו לגרש אותנו. לפני שבועיים הגענו למקום אבל המתנחלים גירשו אותנו והצבא הכריז על המקום כשטח צבאי סגור. אנחנו במעיין כבר מאות שנים והמתנחלים פשוט רוצים להשתלט על המקום. הם עכשיו הפכו אותו למקווה כאילו זה מקום קדוש. אחר כך הם גם באו וכרתו לנו עצי זית, כאילו "תג מחיר" על שריפת הסככה. הם חושבים שאנחנו נשב בשקט?"

      למתנחלים לעומת זאת, יש גרסה אחרת: "אף אחד לא הפריע לפלסטינים לעבד את האדמות שליד המעיין והחבר'ה שלנו מזה שנים יורדים למקום ומטפחים אותו", מספר איציק שדמי מנווה צוף, "הפכנו אותו לפנינת טבע. גם הפלסטינים הגיעו לשם ונרגעו מהעבודה, רק שלפני שבועיים הגיעו למקום אנשי שמאל שחיממו את הפלסטינים, שהשתלטו על המעיין, הורידו את השלט ששמנו במקום ושמו שם דגל פלסטין, כאילו לומר שמעכשיו זה השטח שלהם".

      "אם יש פלסטיני שטוען שזה שלו שילך לבית משפט, אבל עד אז הוא שייך לנו", מצהיר שדמי. "שתבין, אנחנו יושבים שם כבר 4 שנים, ואם אף אחד לא תובע בזמן הזה בעלות. לנו אין בעיה, אנחנו מזמינים את כולם לשבת ומבחינתנו שיהיה שלט בעברית ושלט בערבית ושכל העולם ייהנה מהמעיין, אבל להגיד שזה שלהם, לבוא ולשרוף את הסככה שהקים הנוער שלנו ולהכריז שזו פלסטין? לזה אנחנו לא מוכנים".

      "הפלסטינים הפכו את זה לג'יהאד"

      בינתיים הפך הקרב הזה להצגה הטובה ביותר ביהודה ושומרון, והמאבק במקום מצליח להאפיל אפילו על ההפגנות נגד גדר ההפרדה. עכשיו, שני הצדדים מבטיחים להיאבק עד הסוף על המעיין שנובע מבין הסלעים. "אנחנו נמשיך במה שהתחלנו", אומר אבו טארק, "אם המתנחלים ימנעו מאיתנו לבוא למקום, כל יום שישי נגיע לשם, אינשאללה. המעיין הזה הוא סמל המאבק שלנו ולא נפסיק עד שנשיב את השטח ששייך לנו".

      בקרב המתנחלים לא מתרגשים מהצהרות המלחמה של הפלסטינים: "אם הם יהפכו את המאבק על המעיין לג'יהאד, אנחנו נענה להם גם כן במלחמת עולם. לא נסכים שהם ישרפו, יזרקו אבנים וייפגעו בנו. אם הפלסטינים יישרפו לנו עוד פעם אחת את המקום אנחנו נשרוף להם מנה אחת אפיים. הגיע הזמן שהצבא יעמוד בהבטחות שלו למנוע את הגעת הפלסטינים למקום ויחזיר לעצמו את חוט השדרה".

      מיחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה כי "מדובר בקרקע לא מוסדרת ולא רשומה בספריית הטאבו. יחד עם זאת, לפני כשבוע הגישו הפלסטינים מסמכים הנמצאים כרגע בבדיקה ע''י המדינה וגורמי המנהל האזרחי הרלוונטיים לצורך בחינת בעלות על הקרקע". עוד נמסר כי אנו נמצאים בקשר יומיומי, הדוק ושוטף עם הגורמים הפלסטינים והישראלים במטרה לשמור על הסדר הציבורי באזור.