דרכה של מפלגת העבודה אבדה ולמעה נעלמה לחלוטין. מצבה של המפלגה קשה מאוד והסיבה לכך היא בראש ובראשונה, האדם שעומד בראשה. סיבה נוספת למצבה העגום של המפלגה היא העובדה, שלאותו אדם נותנים להמשיך לפעול מבלי שאיש קם ומרים את הקול, מתריע וזועק שיש להחליפו.
אין לי דבר אישי נגד אהוד ברק. אני לא מבינה גדולה בענייני צבא, אבל אני מתרשמת שהוא שר בטחון נהדר וראוי, ואני מאחלת לו שימשיך בתפקידו זה. אולם, מבחינה פוליטית, בעמידה בראש מפלגת העבודה, אהוד ברק נכשל. הוא לא טוב בתפקידו כי אצלו המפלגה כמו לא קיימת. לא שומעים אותה. לא רואים אותה. לא מבינים מה המצע שלה. לא המפלגה נותנת את הטון אלא ברק. על חברי המפלגה להפסיק לתת לברק להשמיע דברים כביכול בשם המפלגה כולה, כי הוא לא מייצגה. לא במהות שלה, לא באופי שלה ולא בדרך שלה.
דרוש כוח צעיר ורענן
ברק לא יכול להמשיך ולהיות אפילו עוד יום אחד בראש המפלגה. מה שהעבודה צריכה היום היא דור צעיר בדמות אופיר פינס או בוז'י הרצוג. הם אנשים שבאו מתוך תוכה של המפלגה, הם מכירים אותה ולאנשים כמותם קבלות על העשייה הרבה שעשו במפלגה ובפוליטיקה. הבחירה בהם והחלפת ההנהגה יהיו מהלך משמעותי.
פינס והרצוג גדלו עם המפלגה, היו פעילים בה לאורך כל הדרך הם מכירים את השטח, והשטח הוא החשוב ביותר במפלגה הזו. דברתי ארוכות עם אופיר פינס ביום בו הודיע על התפטרותו. הוא חש שלא ניתן לעבוד במפלגה כמו שצריך, וכי אין יותר מקום להישאר במפלגה שכזו. עזיבת ברק יכולה להחזיר גם אותו כמו אחרים וטובים.
תהליך החזרת הכבוד והמקום של המפלגה הוא קודם להחליף את הראש ולאחר מכן להציע לאדם צעיר וראוי להעיר אותה מחדש. הנהגה חדשה ומבוססת תחזיר את המצביעים שנעלמו לה ואני בטוחה שיצטרפו גם חדשים.
*הכותבת כיהנה כחברת כנסת בין השנים 1974-1996 וכשרה מטעם מפלגת העבודה בשנים 1992-1996.