פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ערכות אב"כ לכל

      הממשלה החליטה להפוך את החלטתה ולחלק ערכות מגן לכלל האוכלוסייה בישראל. דוד פרידמן סבור כי נכון נהגה הממשלה מאחר שהאיום בנשק לא קונבנציונאלי לא יוסר בקרוב

      השבוע התבשרנו כי הקבינט המדיני-בטחוני החליט על חלוקת ערכות מגן לכלל הציבור. בכך הפך הקבינט החלטה קודמת לחלקן רק לכ-60% מהאזרחים באזורים שהוגדרו על ידה כ"אזורי סיכון". זוהי החלטה נכונה מבחינה מקצועית וציבורית. עלינו לזכור כי מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שלא רק צבאה אלא גם אוכלוסייתה האזרחית, מרך עד זקן, נתונה באופן מתמיד וקבוע לאיום כימי (ואולי אף ביולוגי) מוחשי וברור.

      לסורים מערך טילים מבצעיים נושאי ראשי קרב כימיים המסוגלים להגיע לכל נקודה בישראל. לא ניתן לשלול את האפשרות שגם אירן יכולה לשגר נשק כימי לישראל. באשר לארגוני הטרור - חיזבאללה וחמאס, ידוע כי להם טילים ורקטות המכסים את מרבית שטחה של ישראל. אולם, עד כה לא ידוע אם ברשותם יכולות לא קונבנציונאליות, אם כי בתנאים מסוימים ייתכן ויוכלו לקבלם ממדינות כמו סוריה ואירן.

      על כן, במסגרת שיפור יכולת העמידות של העורף כפי שנגזר מלקחי "מלחמת לבנון השנייה" ו"עופרת יצוקה" ולקראת עימות אפשרי נוסף או עימות מזוין עם אירן, נכון וראוי לסתום את הפרצות גם באשר ליכולות להתגונן בפני איום כימי-ביולוגי. יש לזכור כי מזה מספר שנים אוכלוסיית המדינה (בניגוד לצבא) איננה מצויידת בערכות מגן.

      ערכות המגן יצילו חיים

      גם התוכנית החדשה מדברת על תקופה של שנתיים עד שלוש שנים להשלמת הפערים. לכן, נכון וראוי להכין כבר היום תוכנית חירום למקרה של תקיפה כימית היה ותתרחש טרם הושלמו הפערים. כל תוכנית אחרת, דהיינו חלוקת ערכות מגן רק לחלק מהאוכלוסייה, או לחלקן רק לקראת מלחמה אפשרית, הן תוכניות לא ריאליות שאינן נותנות מענה לתרחיש אמיתי. הן גם לא ראויות מבחינה ציבורית וחברתית וגם כך נועדו אך ורק להתמודד עם הנטל הכלכלי, שהוא בהחלט לא מבוטל.

      באשר לתרומת ערכות המגן להתגוננות האוכלוסייה, צריך לומר שברוב התרחישים החזויים, בעיקר כשמדובר בתקיפה רחבת היקף על העורף, היא בהחלט משמעותית במניעה וצמצום של החשיפה לחומרים הרעילים, כימיים או ביולוגיים.

      יחד עם זאת, יש לומר כי ההתמודדות עם איום לא קונבנציונאלי - כימי או ביולוגי, נעשית במספר מישורים המשלימים האחד את השני באופן שמאפשר מענה מיטבי. החל בהרתעה ומודיעין, יירוט אמצעי השיגור, מיגון פיזי (ערכות מגן) וטיפול בנפגעים (טיפול רפואי ומערך אשפוז). על כן, בנוסף לשיפור מערך ערכות המגן וחלוקתם לאזרחים, יש גם לבחון ולשפר את מצב יתר החוליות בשרשרת, בכדי שהמענה יהיה מיטבי.

      לסיום, יש הסבורים כי תפיסת המיגון הפיזי הנהוגה בישראל, המבוססת על מיגון אישי, איננה אופטימלית וכי נכון יותר מבחינה אופרטיבית וכלכלית לעבור לתפיסה של מיגון קולקטיבי, דהיינו מקלטים ומרחבים מוגני אב"כ. מאחר וסביר שהאיום יהיה איתנו עוד שנים הרבה, מן הראוי לבצע בחינה מעמיקה של אופציה זו אל מול התפיסה הקיימת.

      * המחבר הוא עמית מחקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי ומומחה ללוחמה כימית וביולוגית