מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס יכול להעביר באוניברסיטה קורס ביחסי ציבור. בימים אלה הקים לינדנשטראוס את "משטרת הטייקונים", ובפועל ועדה לבחינת יחסי הון שלטון בראשות ידידי פרופ' רמי פרידמן.
משטרת הטייקונים כבר עוסקת, לפחות בדיבור, בפגישה שהתקיימה בין שר האוצר יובל שטייניץ לבין נוחי דנקנר, יו"ר חברת אי. די. בי, במשרדי החברה. חוץ מהמבקר וממשטרתו, גם חברי הכנסת אורלב ובן סימון פצחו בהטפות מוסר לשטייניץ. יו"ר הכנסת רובי ריבלין הוסיף גם הוא אמרת שפר בעניין "נדמה שטמנו לשטייניץ פח". מי טמן? אולי דנקנר. עכשיו חסרות רק התבטאויות ציוריות של חברות הכנסת שלי יחימוביץ וציפי חוטובלי, כדי להשלים את סימפונית הקקפוניה בסיפור דנקנר שטייניץ. אורלב גם הציע, שאם שר האוצר רוצה להיפגש עם דנקנר, עליו לעשות את זה בנוכחות נציגים מקצועיים של משרד האוצר.
צודק, שטייניץ צריך לקחת את החשב הכללי, את מנכ"ל המשרד, את נציב שירות המדינה, המפקח על הביטוח, הממונה על הכנסות המדינה, פרופ' עומר מואב יועצך, נציג מטעם נתניהו כדי שגם ראש הממשלה יהיה בעניינים, ואולי גם את פרופ' יוג'ין קנדל. כ-ו-ל-כ-ם תכנסו לדנקנר לשיחה. רק החלפת מילות הנימוס ולשאול מי רוצה לשתות מה ייקח בערך שעה. ככה שטייניץ ידאג לכיסוי תחת וריבלין יירגע שלא טמנו פח ליובל התמים.
פרופ' פרידמן סבור ש"מערך הפגישות של השרים ומנכלי"ם במשרדי הממשלה חייב להיות גלוי" ומוסיף "שצריך לבדוק אם חלק מהגופים הגדולים במשק לא יצרו מצב שבו בעלי קשרים מקבלים טיפול מועדף". פנחס ספיר ז"ל בנה מדינה על בסיס קשרים, אולם משזו נבנתה הגיע הזמן לביקורת.
ק.ג.ב וקן צרעות
בואו נודה על האמת, מדינת ישראל נמצאת בסוג של טירוף לגבי הטייקונים, הון שלטון, זכויות יתר, עובדי ציבור, ניקיון כפיים. זה לא מפתיע אחרי סיפורי הירשזון ועלילות אולמרט וקצב. גם שרון תרם תרומה צנועה לחששות מניקיון כפיים והון שלטון.
מדורת ההון והשלטון בוערת ולינדנשטראוס דואג, מעת לעת, להוסיף לה שמן ומשתמש באמצעי התקשורת באופן יומיומי כדי ללבות את האש. פה המבקר לוחש משהו, שם מודלפת חקירה, לפעמים כבוד המבקר מתערב בעניין מחירי המים ומייד מצטייר כמגן ציבור העשוקים ומדלג מייד לנושא הבא.
המבקר ירום הודו הצליח לרתום את התקשורת לצידו ולהפכה לנשק יום הדין שלו. יש לי הערכה ללינדנשטראוס שמקבל תואר אבירות מהתקשורת. שהרי זה לא עניין של מה בכך, לדעת להשתמש בתקשורת במיומנות כזו.
רק שאני חש, לאט לאט, שקצת ירדנו מהפסים. המבקר הופך לסוג של ק.ג.ב מודרני, הנהנה מיחס מועדף בפראבדה. הפגישה של שטייניץ במשרדי אי.די.בי אינה ראויה, אבל ה-ויה דלרוזה ששטייניץ עובר ויעבור מוגזמת. בואו נחזור קצת לפרופורציות.
יש לי בקשה לכבוד המבקר. אם אפשר לחזור לעבוד בלי ריקודים לאור המדורה התקשורתית, ללא הדלפות מכוונות, עם הקפדה יתרה על זכויות המבוקרים, בנחת ובכבוד הראוי. נדמה לי מהתרשמותי שזה יהיה קשה ללינדנשטראוס. בלתי נשלט אצל כבוד המבקר.
*עו"ד צחי כהן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.