בלי תירוצים

עידן סייר יודע שאם היינו פועלים לפי חוקי "שרשרת המזון", אב המשפחה כבר היה יוצא לצוד אריות עם חנית, ולא קונה בשר בסופרמרקט

עידן סייר

רובנו לא רוצים לפגוע בבעלי חיים, ולא רוצים לחשוב על עצמנו כאנשים אדישים שלא אכפת להם מסבל. אבל כשאנחנו נאלצים להתמודד עם העובדה שאורח החיים שלנו הוא פוגעני כלפי בעלי החיים, לא תמיד אנחנו בוחרים בפתרון המוסרי – לפעמים אנחנו מעדיפים פשוט לתרץ לעצמנו למה זה בסדר לפגוע בבעלי חיים, לפחות במקרה הספציפי שלנו.

בפסיכולוגיה קוראים לזה "שכלון" (רציונליזציה) – מציאת תירוץ, שלעתים קרובות לא מתבסס על כול הידע שלנו בנושא, אלא רק על חלק ממנו שמספק אותנו. למשל, כשאנחנו נחשפים לתמונות או תיאורים מזעזעים על חייהם ומותם של בעלי חיים בדרך לצלחת שלנו, התירוץ הנפוץ להתנהגות המזעזעת שלנו יכול להיות, "ככה זה בטבע" או "זו שרשרת המזון", למרות שברור שאין שום קשר בין החיות שאנחנו אוכלים לבין שרשרת המזון, או בין אורח החיים שלנו לבין הטבע.

ובכול זאת, להרבה אנשים נוח, משום מה, להחליט שהם הופכים לכמה דקות לניאנדרתלים פרימיטיביים במערה, לטרוף תרנגולת (צלויה על אש בינונית ומצופה בפירורי לחם, כדרך הטבע) ולחזור בין רגע להיות בני תרבות. אולי הגיע הזמן להתעמת עם העובדות האמיתיות: אנחנו לא חיות טורפות. אין לנו גוף של אוכלי בשר, לא נשרוד יום אחד בג'ונגל, ואנחנו ממש לא עומדים בראש שרשרת המזון.

טוב לדעת (מקודם)

העולם שייך לנשים: הכירו את הנשים שמובילות את שמרת הזורע

לכתבה המלאה

נתחיל בזה, שכולנו הורסים את הטבע כשאנחנו אוכלים בשר. בעלי חיים בתעשיות מואבסים במהלך חייהם בכמות עצומה של צמחים, שגוזלים שטח חקלאי גדול הרבה יותר מאשר מה שהיינו צריכים אם היינו אוכלים צמחים באופן ישיר. תוסיפו לזה את כמות הזבל שמייצרים בעלי חיים ונשפכים לנהרות או מחלחלים אל מי התהום, את השטח הנוסף שתופסים שטחי הגידול (כיום קיימת כריתת יערות מסיבית, במטרה להפוך את השטחים לשטחי גידול חקלאיים), האנרגיה הנדרשת למיזוג האוויר ולהובלה למשחטות, הרמות המטורפות של פחמן דו חמצני, המתאן שנפלט מהרפתות והאמוניה שנפלטת מהלולים. אף טורף בטבע לא גורם לכאלה נזקים כשהוא אוכל חיות אחרות.

נניח, רק לצורך הדיון, שאנחנו חיים בעולם שבו החזק שורד, ושמותר לנו לאכול את מי שחלש מאיתנו. האם אנחנו באמת רוצים לחיות בעולם כזה? אם החברה שלנו הייתה נראית כמו בטבע, אף אחד לא היה מטפל בחולים או בנכים, כי הם היו נחשבים נטל. כול מי שחזק יותר מאיתנו היה יכול לאנוס, לרצוח או לפגוע בנו אם יתחשק לו, פשוט כי יש לו אפשרות.

ילדינו לעולם לא היו בטוחים מפני אף אחד, והמנהיג שלנו היה, כנראה, הצייד הכי חזק וחסר המצפון שמוכן להרוג את כול מי שמתכוון לנשל אותו ממעמדו. כך נראית להקה טיפוסית של טורפים חברתיים, כגון אריות וזאבים. אם אתם רוצים להשתמש בטבע כאנלוגיה לאורח החיים שלנו, תחשבו על זה עד הסוף.

אבל איך אפשר לחיות בלי בשר?

כשצ'ארלס דרווין (שהיה צמחוני, אגב) פרסם את המחקר שלו על התפתחות המינים, הוא לא חלם בסיוטים הכי גרועים שלו שמישהו ישליך את המסקנות שלו של החברה האנושית, וישתמש בהן כהצדקה לפגיעה באחרים. אחת התוצאות החמורות הייתה פיתוח תיאורית הדרוויניזם החברתי, שהוביל בין היתר לאנטישמיות.

ובכול זאת, האם אכילת בעלי חיים היא מוצדקת, כי אנחנו לא יכולים לחיות בלי לאכול בשר? מי שבאמת מאמין במשפט הזה, כנראה מעולם לא שמע את המונח "טבעוני" או "צמחוני", כי אם היינו חייבים לאכול חיות, האופציה הזאת בכלל לא הייתה קיימת מבחינתנו. קופות החולים כללית ומכבי, הADA האמריקני, "ועדת רופאים לרפואה אחראית", כולם גופים בעלי שם שמכירים בטבעונות וצמחונות כאורח חיים בריא – ומגובים בעשרות מיליוני בני אדם בריאים שלא אוכלים חיות. תזונה צמחית לא מאוזנת אומנם מובילה לבעיות בריאות, אבל זה לא אומר שצמחונות היא לא בריאה, אלא רק שצריך לשפר את הרגלי התזונה.

הגוף שלנו אינו גוף של חיה טורפת. בין ההבדלים הרבים ניתן למנות את העובדה, שטורפים בטבע לא סובלים ממחלות לב, מהסתיידות עורקים ומכולסטרול – הדברים שקורים לנו כשאנחנו אוכלים מוצרים מהחי, ונחשבים לגורמי התמותה הראשונים בעולם המערבי. מלבד זאת, אנחנו לא בנויים לצייד, אין לנו ציפורניים ושיניים שמסוגלות לקרוע בשר של חיה, ואפילו ה"ניבים" שלנו ממש לא דומים לאלה של חיית טרף.

אם תגידו, "אבל המוח שלנו מפותח ואנחנו יכולים להשתמש בו בשביל לפתח נשק או חוות לגידול חיות", נותר לכם רק להשתמש במוח המפותח שלכם כדי לחשוב, עם כל מה שאתם יודעים - למה זה באמת מוצדק לאכול חיות?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully