פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העולם צועד לאחור - מצב ישראל משתפר

      החוב של ישראל ב-2009 גדל בשיעור נמוך למרות המשבר הפיננסי העולמי, והגיע בסוף השנה ל-78% מהתוצר - עלייה של 3% בלבד לעומת סוף 2008

      החוב של ישראל ב-2009 גדל בשיעור נמוך למרות המשבר הפיננסי העולמי, והגיע בסוף השנה ל-78% מהתוצר - עלייה של 3% בלבד לעומת סוף 2008. נתון זה חריג לעומת מרבית מדינות העולם, בהן נרשם זינוק חד בחובות הלאומיים כתוצאה מהמשבר.

      יחס החוב-תוצר הוא אחד האינדיקטורים הבולטים שבוחנות חברות הדירוג הבינלאומיות בדירוג החוב של מדינה. דירוג אשראי גבוה ויציב משפיע על הריבית שמציעה ממשלת ישראל בגיוסי החוב, הוצאות שנאמדות במיליארדי שקלים בשנה. ב-2008, למשל, שילמה ישראל ריבית על החוב בהיקף מצטבר של 30 מיליארד שקל.

      משתנים נוספים המשפיעים על דירוגי האשראי של המדינה הם יחס גירעון הממשלה לתוצר, תוואי הגירעון ושיעור האינפלציה. משמעת תקציבית ומדיניות מוניטארית מרוסנת הם גורמי משיכה משמעותיים של ישראל בעיני משקיעים זרים.

      גם לגבי הגירעון התקציבי של ישראל עודכנו באחרונה הנתונים: בעוד קרן המטבע הבינלאומית חזתה באוקטובר 2009 כי הגירעון התקציבי של ישראל ב-2010 יהיה 6.2%, לפני כחודש פירסם משרד האוצר תחזית אופטימית בהרבה ונקב ביעד גירעון של 5.5% ביחס לתוצר המקומי הגולמי. הגירעון התקציבי ב-2009 הסתכם בכ-5.2%.

      היציבות שמציגה הכלכלה הישראלית ביחס החוב-תוצר בולטת על רקע הגידול ביחס זה במדינות אחרות. כתוצאה מהמשבר הכלכלי מדינות רבות הגדילו בעשרות אחוזים את החוב שלהן ונרשמה בהן הרעה משמעותית ביחס החוב-תוצר. היציבות של ישראל נזקפת לעובדה שהממשלה נמנעה ממתן תמריצים ושמרה על מאזן פיסקלי בריא יחסית. מאומדנים שמספק ארגון OECD (ארגון המדינות המפותחות) עולה כי מאז 2007 רשמה איסלנד גידול של 55% בחוב הציבורי במונחי תוצר; כלכלת ארה"ב רשמה גידול של כ-35%; וצרפת - גידול של 24%. יחס החוב-תוצר הממוצע במדינות OECD עלה מאז 2007 בכ-20%, ליחס חוב-תוצר של כ-77%.

      פורעים חובות

      ב-2010 צפויה הממשלה לגייס, באמצעות הנפקת אג"ח בישראל ובחו"ל, 104 מיליארד שקל - שיא גיוסים חדש. 65 מיליארד שקל מיועדים להחזר חובות ו-39 מיליארד שקל לכיסוי הגירעון בתקציב (5.5% מהתוצר). לפי שעה, לא ברור איזה חלק מהגיוסים ייעשה בישראל ואיזה בחו"ל.

      ב-2010 אמורה המדינה להחזיר חובות בהיקף של 65 מיליארד שקל. מתוך סכום זה מיועדים 40 מיליארד שקל לפירעון קרן מקומית סחירה, 13 מיליארד שקל לפירעון קרן בחו"ל ו-12 מיליארד שקל לפירעון קרן מקומית לא סחירה. לפי הנחות העבודה שבבסיס התקציב ל-2010, הגירעון הצפוי השנה הוא כ-39 מיליארד שקל. היקף הגיוסים בפועל יותאם על ידי יחידת החוב בחשב הכללי במשך השנה בהתאם לגירעון בפועל ולהכנסות המדינה מהפרטה, אם יהיו.

      ב-2009 גייסה הממשלה באמצעות הנפקות אג"ח 102 מיליארד שקל, שנועדו למיחזור חובות ולכיסוי הגירעון בתקציב המדינה. 90 מיליארד שקל גויסו בישראל, ו-12 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח בחו"ל. מדובר בגיוס ההון השנתי הגדול בתולדות המדינה.

      מנתונים שפירסמה בשבוע שעבר היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי באוצר עולה כי במקביל לגיוסי השיא, פרעה המדינה ב-2009 חובות שיא בהיקף של 61 מיליארד שקל, כך שהגיוס נטו בשנה שעברה הסתכם ב-41 מיליארד שקל. מתוך סך הפירעון, 44 מיליארד שקל נפרעו במזומן, 13 מיליארד שקל במכרזי החלף (שבהם רוכשת המדינה אג"ח שעוד לא הגיע מועד פרעונן ומחליפה אותן באג"ח חדשות) ו-4 מיליארד שקל במכרזים הפוכים (שבהם מעבירה המדינה תשלום כספי כנגד האג"ח הנפרעות).

      80% מהגיוסים נעשו באמצעות מכשירי חוב מקומיים סחירים, לעומת שיעור גיוס של 8% באמצעות חוב מקומי לא סחיר (כמו הנפקת אג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה הוותיקות). הגיוס במט"ח כלל הנפקה עצמית במארס בהיקף של 1.5 מיליארד דולר - ההנפקה הדולרית הגדולה ביותר של ממשלת ישראל אי פעם; גיוס אג"ח באמצעות הבונדס של כ-1.2 מיליארד דולר; וגיוסים דרך מקורות נוספים (פיקדונות מט"ח ממערכת הבנקאות המקומית וגיוס מהבנק האירופי להשקעות eib).

      תמהיל הגיוסים הכולל ב-2009 היה 49% בחוב שקלי בריבית קבועה, 32% - חוב צמוד למדד, 7% - חוב בריבית משתנה ו-12% בחוב במט"ח. תמהיל גיוסים זה תומך ביעד ארוך הטווח של ניהול החוב הממשלתי - הגדלת שיעור החוב השקלי בריבית קבועה על חשבון החוב הצמוד למדד והחוב במט"ח. עם זאת, היקף הגיוסים במגזר הצמוד למדד ובמט"ח היה גבוה ביחס לשנים קודמות כדי להתמודד עם צורכי הגיוס הגבוהים.

      הטווח הממוצע לפדיון של הגיוסים הסחירים בשוק המקומי ב-2009 היה 7.7 שנים - טווח התומך ביעד ארוך הטווח בניהול החוב הממשלתי. עם זאת, בכמה חודשים ב-2009 קוצר הטווח לפדיון של תוכנית ההנפקות במטרה להתאימו לביקושים בשוק.