"הרב המתעלל", אליאור חן, ערער ביום שישי לבית המשפט העליון על החלטת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק, למרות שנחשף לחומר תקשורתי שלילי רב ביחס לחן.
הערעור, שהוגש באמצעות עו"ד אריאל עטרי, מעלה את השאלה "האם בכוחה של כתבה עיתונאית להשפיע של הכרעתו של שופט מקצועי?". עו"ד עטרי מדגיש שהשופט נועם הוא שופט מנוסה ומוערך, אולם לטענתו מכיוון שהשופט סיפר שהוא מנוי לעיתון "הארץ", הוא נחשף בוודאות לשורה של כתבות שהציגו את חן כ"כמטורף וכסדיסט".
"יושם אל לב כיצד, בצד 'פרשנויות', 'ניתוחים' של מומחים ורבנים ועדויות חיצוניות, משורבבות 'ראיות' נוספות שלא היו ולא נבראו המבססים דה-הומניזציה של המתלוננים, כזו היכולה להסביר את מעשי הזוועה שמיוחסים למערער", נכתב בערעור.
"חן כבר הורשע בדעת הקהל"
"איש לא מלין על השופט נועם", מובהר בערעור. "אין כל טענה על פגם או פסול בחשיפתו לחומר הנזכר. בשעה שנקרא חומר זה עיין בו ככל קורא אחר, הסקרן לקרוא על עניינו של המערער שהוצג כחצי אדם-חצי שטן. בזמן העיון והחשיפה שהובילו לגיבוש הדעה השלילית (ולו התת-מודעת) כלפי המערער לא נמצא קורטוב של פגם בהתנהלות השופט נועם".
חן מבהיר שאין בטענותיו עילה לפסול כל שופט. "לא עצם החשיפה לסיקור ענינו של המערער היא עילת הפסילה, כי אם החשיפה של השופט הקונקרטי לתוכן הקונקרטי, שהתרחשה בענייננו", נכתב בערעור.
"שים אדם על ספסל הנאשמים. תן לשופט לקבל לידיו את החומר שבו עיין כבוד השופט נועם, והצג את השאלה: האם, לאחר שקרא את חומר השטנה הרב שנכתב על הנאשם, קיים לדעתו או לדעת אדם סביר, חשש סביר או ממשי, שיהיה בחומר זה להשפיע על האובייקטיביות של השופט בבואו לדון באשמתו. התשובה תהיה חד משמעית: קיים חשש ממשי למשוא פנים, גם אם לא מודע".
חן טוען בערעור שהרשעתו ואשמתו בדעת הקהל היא עובדה מוגמרת, אולם מוסיף שהוא עדין "זכאי לבוא בפני שופט שינהג בו מנהג שווה לכל נאשם אחר. לשם כך, ובמקרה זה במיוחד, חשובים השמירה וההקפדה על העדר השפעה על השופט האמור לדון בעניינו של המערער, כדי שיהיה לו סיכוי למשפט הוגן".