מחיר ההתקפה

  • איראן
יוסי ביילין

עם תחילת 2010 מאפיינים את נושא הגרעין האיראני כמה מרכיבים חדשים: השלטון נחלש, האופוזיציה מהווה איום של ממש וחילופי שלטון אינם נראים בלתי אפשריים. הממשל האמריקני הניח אולטימטום לפתחה של איראן, והאולטימטום הסתיים בסוף השנה שעברה. ניסיון ההידברות נכשל, והוא מפנה את מקומו למאמץ להשיג הסכמה על סנקציות. נראה שיש התקרבות בין ארה"ב ורוסיה בנושא האיראני. חשיפת המתקן בעיר קום והשינוי בעמדת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, יוצרים אווירה בינלאומית תקיפה יותר לגבי כוונות איראן.

בראשות ממשלת ישראל עומד מי שחוזר על הטענה כי מדובר בברלין וכי השנה היא 1938. משמעות הדבר היא כי אם לא נפעל בעוד מועד, יתרחש אסון. בידי חיל האוויר אכן יש אמצעים מעוררי השתאות. העובדה שפעולה צבאית מסוימת אפשרית ושעורכים תרגולים כאלה ואחרים, יוצרת גם רצון וגם לחץ מסוים לעבור לשלב מעשי.

אין ספק שמדובר בסכנה של ממש. מדובר במשטר קיצוני, בנשיא מוטרף, במדינה החברה באו"ם ומאיימת על חברה אחרת באו"ם בהשמדה, דבר שהיה צריך לגרום להוצאת איראן מן האו"ם. אין ספק שאיראן רימתה את העולם, וכי היא מעשירה אורניום במטרה להגיע לסף פצצה גרעינית.

בניגוד לנתניהו, הסבור כי אם יהיה נשק גרעיני בידי איראן, היא תשתמש בו, אינני סבור כך. גם אם יש סכנה כזו מצידו של אחמדינג'אד, אין הוא יחיד בשלטון, ואין מדובר בחבורה של מטורפים. ראשי השלטון שם מבינים היטב מה עלול לקרות לאיראן אם תעלה בדעתה להשתמש בנשק שכזה.

בכל מקרה, ישראל אינה נמצאת, חלילה, בסכנת השמדה. אבל ברור שעצם קיומו של נשק גרעיני או פוטנציאל לנשק גרעיני בידי איראן - בעייתיים ביותר. יהיה זה מצב חדש, שבו תוענק מטריה לגורמים הקיצוניים ביותר במזרח התיכון, ואילו הפרגמטיים לא יוכלו לקבל גיבוי להסדרים מדיניים. איראן מגורענת תיצור מזרח תיכון מסוכן מאוד, ולכן מחויב כל מאמץ כדי למנוע זאת, כולל השארת האופציה האלימה על השולחן - ובתנאי שלא תהא זו ישראל שתפעל.

אם ישראל תתקוף, העולם הערבי יתאחד נגדנו

נכון שהעולם הערבי מאוחד בהתנגדותו לפיתוח נשק גרעיני באיראן, ורואה בה סיכון ביטחוני הרבה יותר גדול מישראל. אבל אם, חלילה, תפעל ישראל, הוא יהיה מאוחד בהתנגדותו אלינו. נוכל לומר אלף פעם כי זו צביעות, ולצטט אלפיים פעם את מה שאמר לנו מנהיג ערבי זה או אחר בעניין (כפי שציטטנו את הפלשתינים בגדה שדחקו בנו לפעול כנגד חמאס בעזה), אבל לא תהא לכך כל משמעות: הרחוב הערבי והמוסלמי לא יקבל פעולה ישראלית כה דרמטית נגד מדינה מוסלמית.

באיראן יישאר הידע. גם במקרה הטוב ביותר שבו יושמדו כל האמצעים לבניית פצצות גרעין (וזה בהחלט לא בטוח), תגרום הפעולה לדחייה בייצור הפצצה, כי מי שיודע לעשות זאת, ינסה לעשות זאת מחדש.

כדאי להקשיב בנושא זה למי שהיה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, עוזי עילם, ולראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי. איראן לא תשב בחיבוק ידיים. בכירים בצה"ל שהציגו לאחרונה את היכולות אל מול איראן צוטטו כמי שאמרו כי אלפי טילים ייפלו על ישראל לאחר התקפה על איראן. חיזבאללה וחמאס יפעלו גם הם. ועוד לא דיברנו על העולם היהודי, ועל המחיר שהוא עלול לשלם בעקבות פעולה ישראלית.

אבל המחיר הכבד ביותר עלול להיות המחיר המדיני. אם החלום הציוני ראה את ישראל כמדינה שתהפוך לחלק בלתי נפרד מן האזור, הרי שפעילות ישראלית ישירה כלפי מדינה מוסלמית תסתום את הגולל על השתלבותנו במזרח התיכון, או שתרחיק את הסיכוי לכך בשנים ארוכות.

מי שיוביל את ישראל לעימות ישיר מול איראן לא יצטרך להוכיח כי זהו מהלך צודק. הוא יצטרך להוכיח כי זהו מהלך חכם, המקטין את סיכוניה של המדינה לטווח קצר, ובעיקר - לטווח ארוך. מוטב שלא ייטול על עצמו אחריות שכזו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully