פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מילה במילה

      לכבוד היום הלאומי של השפה העברית התנדב עידן סייר לספר לנו כמה חשוב לשקול מילים

      היום (כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה) הוכרז השנה, לראשונה, כיום הלאומי של השפה העברית. זאת יכולה להיות הזדמנות מצוינת להיכנס לעולם הפנימי של התנועה לזכויות בעלי חיים, ולגלות מה עושים אנשים המתנגדים לניצול בעלי חיים, כשהוא מושרש כל כך עמוק בתרבות ובשפה שלהם?

      עד לא מזמן המילה "הומו" לעיתים שמשה כקללה, ולא הייתה שום בעיה עם הביטוי "עובד כמו כושי". אבל ביטויים כאלה יכולים להיות צורמים מאוד, במיוחד למי שמעורה במאבקים חברתיים לזכויות אדם. תופעה דומה קיימת גם בביטויים הכוללים בתוכם בעלי חיים, שלרוב פוגעים בהם במקומות לא נחוצים. למשל, למה חייבים "להרוג שתי ציפורים במכה", כשאפשר "לשחרר שתי ציפורים במכה"? כמה מהקוראים רוצים להרוג ציפורים, ולמה זה בכלל משהו שצריך להתגאות בו?

      שחרור ציפורים, לעומת זאת, זו פעולה חשובה, ואם אפשר לשחרר שתיים במכה, מה טוב. זו רק דוגמה אחת לביטוי שאפשר לשפר בלי להתאמץ יותר מדיי, אם רק נשים לב למה שאנחנו אומרים.

      כלב בן כלב

      מאז שהצטרפתי לפעילות לזכויות בעלי חיים, ישנם ביטויים רבים שאני נתקל בהם הרבה פחות. הפעילים שאני מכיר לא "שמים את כל הביצים בסל אחד", לא "עובדים כמו חמורים" ולא "מתנהגים כמו קופים", פשוט כי הביטויים האלה לא קיימים מבחינתם. אילו ביטויים כן קיימים? משום מה, דווקא הביטוי "לא בוכים על חלב שנשפך" נמצא בשימוש רב יחסית, למרות שהכוונה היא, כמובן, לחלב סויה. אין צורך להסביר את זה בכול פעם מחדש למי שכבר מכיר את אופן הדיבור בתנועה: בעוד שאנשים שצורכים מוצרים מהחי מתייחסים לחלב פרה בתור "חלב רגיל", טבעונים לרוב לא יקראו לו כך, אלא ידגישו כי מדובר ב"חלב מוות" או "חלב מסרטן", ולפעמים גם מספיק להגיד פשוט "חלב פרה", כשהקונוטציה השלילית בצירוף כבר קיימת מעצמה (הרי אף בעל חיים לא אמור לשתות חלב של מין ביולוגי אחר, במיוחד לא אחרי שנגמל מיניקה).

      וכמובן שיש גם ביטויים חדשים, חלקם נתרמו לשפה על ידי הפעילים עצמם, וחלקם, באופן אירוני, דווקא על ידי אנשים שניסו להצדיק את הפגיעה שלהם בבעלי החיים. משפטים כגון "גם בטבע הפיל אוכל את הנחש", או "אם לא תאכל בשר איך תוכל להרים מכונית", הם דברי חוכמה (ולא "פניני חוכמה", חלילה) שאנשים אמרו בניסיון להתווכח עם פעילים, ולא חשבו שיונצחו לעד בז'רגון הטבעוני.

      ביטויים אחרים נלקחו ממקורות שונים, שלא תמיד קשורים במקור לבעלי חיים. פעולה פרובוקטיבית הנעשית בניסיון למשוך תשומת לב תקשורתית, לרוב תוך שימוש בעירום, נקראת "פיתה" או "פיטה", על שם הארגון העולמי PETA, המפורסם בפעולות כאלה. סדרת ספרי הארי פוטר תרמה את הביטוי "אוכלי מוות" ככינוי לאנשים שאוכלים בשר, פשוטו כמשמעו.

      יא בן חזיר

      ומה לעשות, לפעמים גם מרגישים צורך לקלל מישהו. ברור שאף אחד לא ישתמש במילים "חזיר" או "פרה" ככינויי גנאי, אבל פעילים רבים לזכויות בעלי חיים לוקחים חלק גם במאבקים חברתיים אחרים, לכן במקרים רבים גם מילים כמו "זונה" או "מפגר" הן מחוץ לתחום, מכיוון שגם במקרים האלה מדובר באנשים השייכים למעמד מנוצל וסובלים ממנו. זו כנראה הסיבה שהקללה שנמצאת בשימוש הנרחב ביותר היא "זבל".

      אבל הנושא הכי בעייתי בתחום הוא, כנראה, הנושא של שירים וציטוטים. במקרה הזה, בעייתי לשנות את המילים, ושירים רבים בתרבות שלנו כוללים התעללות בבעלי חיים – למשל בשיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני" החיילים, בלי שום סיבה, פתאום "צולים דגים גדולים על גחלים". לרוב, כשנשמעת שורה כזו בטקסט או בסרט כשבמקום נמצאים פעילים לזכויות בעלי חיים, אחד מהם יטרח לציין במהירות: "דכאני!" (מהמילה דיכוי), ומכאן כל השאר ימשיך כרגיל.

      לשאלה למה צריך לעמול על תיקון השפה, כשהדבר העיקרי שמצריך תיקון כרגע הוא החברה עצמה, התשובה פשוטה: למה לא? במקום לתת לניצול בעלי החיים להמשיך לקחת חלק בשפה שלנו, שימוש בביטויים אלטרנטיביים לא מבזבז שום זמן, ויכול להיות גם משעשע. מלבד זאת, מי שכבר הפסיק לאכול מזון מהחי, ללבוש בגדים מהחי ולהשתמש במוצרי קוסמטיקה מהחי, יודע שאין בעיה גם להפסיק לדבר במילים מהחי.

      עד הכתבה הבאה, היו שלום ותודה על הדגים.