כולם רוצים להיות מתווכי דירות

הצמיחה בשוק הנדל"ן הביאה לפריחה בענף התיווך: בחמש השנים האחרונות עלה מספר המתווכים בישראל בכ-166%. ב-2009 גדל מספר המתווכים ב-14%, והגיע ל-12,533 - כך עולה מנתוני רשמת המתווכים במשרד המשפטים, אתי מויאל.

"ב-2009 היתה התעוררות של שוק הנדל"ן, וייתכן שהביקוש למקצוע עלה בעקבות זאת", אומרת מויאל.

במשרד הרשמת מזהים שינוי באופיים של המבקשים לעסוק בענף. "מבקשי הרישיון כיום כוללים אקדמאים ובמיוחד עורכי דין, שמאים ועוד בעלי מקצוע שעבודת התיווך במקרקעין קשורה בצורה ישירה לעיסוקם", אומרת מויאל.

הביקוש לענף משפיע גם על שירותים נלווים, כמו קורסי הכנה למבחן רישיון התיווך וקורסים ללימוד המקצוע. לדברי עו"ד אבנר פרידמן, שמעביר ארבעה קורסים בשנה כהכנה למבחני הרישוי במכללת נדלניוז, בשנה האחרונה נרשמו לכל קורס כ-100 איש. "האוכלוסייה שמגיעה אלינו מגוונת וכוללת מורים, פנסיונרים וגם אוכלוסיות צעירות", אומר פרידמן. "בשנה האחרונה יש הרבה מאוד אנשים שמגיעים אלינו מתוך מחשבה להתחיל בקריירה חדשה".

גם רשת התיווך רימקס מעבירה קורסי הכנה למבחני הרישוי למקצוע. עבור קורסים אלה גובה הרשת 1,500 שקל. מרימקס נמסר כי בכל חודש נרשמים לקורסים אלה 60 איש. בנוסף, הרשת מעבירה קורסים מתקדמים יותר ללימוד המקצוע שעלותם כ-3,000 שקל.

העלייה במספר המתווכים בישראל באה לידי ביטוי בנתוני הרשתות הגדולות בישראל. ברשת התיווך אנגלו-סכסון, למשל, נרשמה קפיצה של יותר מ-20% במספר המתווכים בחמש השנים האחרונות, וכיום עובדים ברשת כ-400 מתווכים ב-60 סניפים. באנגלו-סכסון צופים כי עד סוף 2010 תפתח הרשת כ-20 סניפים נוספים.

ברשת התיווך רימקס פעלו לפני חמש שנים כ-400 סוכנים; כיום פעילים ברשת כ-800 סוכנים. לדברי הבעלים, ברנרד רסקין, לרימקס עדיין חסרים 400 סוכנים. "אנו במגמת התפתחות: כיום יש לנו 98 סניפים, ואני צופה שעד סוף 2010 נגיע ל-110 סניפים", אמר רסקין.

אלא שלא הכל ורוד בענף. על פי נתוני הרשתות הגדולות, חלק גדול מההתלמידים שמתחילים לעבוד כמתווכים לא צולחים את השנה הראשונה. "אין לי נתונים מדויקים אבל מדובר במספרים מאוד גדולים", אומרת עדינה חכם, מנכ"לית אנגלו-סכסון. "זה תחום שקשה להתחיל בו, כי בשלבים הראשונים אין הכנסה ולפעמים מתייאשים. זה תחום שצריך בו אורך רוח".

רסקין מצביע על מגמה דומה ברימקס. "מהנתונים שיש לנו, רק 70% מאלה שמתחילים לעבוד אצלנו ממשיכים לעבוד אחרי השנה הראשונה", הוא מספר.

נחום סגל, זכיין רשת התיווך רשף נכסים בגבעתיים ורמת גן, מסכים עם עמיתיו. "מנסיוני, בחמשת החודשים הראשונים בתחום לא עושים עסקות", הוא אומר. "זו תקופה קשה שאין בה פרנסה - על אף שמשקיעים מאמצים גדולים. אתה צריך להמשיך להתקיים כלכלית ולהמשיך להתאמץ, אבל מי שעובד קשה ועושה מאמץ להבין את הלקוחות ואת השטח יצליח".

על אף שהנתונים מצביעים על עלייה חדה במספר המתווכים, לדברי רסקין, כמות המתווכים בפועל קטנה בהרבה. "חלק גדול מהאנשים שעוברים בקורסים ומקבלים רישיון לא עוסקים בפועל במקצוע", הוא אומר.

"יש הרבה אנשים שעושים את מבחן הרישוי אבל לא עוסקים במקצוע", הוא מספר. "לחילופין, יש כאלה שעובדים במקצועות שנוגעים בתחום כמו עורכי דין ורואי חשבון - ושומרים את הזכות לקבל עמלת תיווך במקרה שנקרית בדרכם עסקה. הנתונים של הרשמת מצביעים בעיקר על המגמה".

חיים קאופמן ממשרד התיווך קאופמן נכסים, לשעבר יו"ר ארגון המתווכים ומתווך פעיל בתל אביב זה 41 שנה, טוען כי הוא דווקא מרגיש את העלייה במספר המתווכים בישראל.

עם זאת, הוא מסכים עם רסקין וטוען כי רק 15% מהמתווכים הרשומים עוסקים בפועל בתיווך.

"יש הרבה אנשים, כמו קבלנים ועורכי דין, שמסיבות כאלה ואחרות רוצים שתהיה להם תעודה של עוסק מורשה בתיווך", הוא אומר.

"אנשים מוציאים את הרישיון כמו תעודת ביטוח במקרה שירצו לעבור לתחום אחר, או במקרה שתיקרה בדרכם עסקה, עבורה הם יוכלו לגבות עמלת תיווך. זה לא אומר שכולם מתווכים כמקצוע ראשי".

קאופמן מצביע על עיוות נוסף בנתוני משרד המשפטים: "יש גם רבים שעוסקים כיום בתיווך ללא רישיון, דבר שלא בא לידי ביטוי בנתוני הרשמת".

מקור במשרד המשפטים אומר כי להערכת המשרד פועלים כיום בישראל בין 1,000 ל-2,000 מתווכים ללא רישיון - חלקם מתווכים שפעלו בעבר ברישיון ולא חידשו אותו. לדברי המקור, מעבר לעובדה שמתווכים אלה פועלים בניגוד לחוק, הם מסתכנים באי-תשלום עמלות, שכן רק מי שמחזיק בידיו ברישיון בתוקף זכאי לדמי תיווך.