פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קוקטייל של דם, אלכוהול וזרע פורענות

      אין הבדל מהותי בין עולה מרוסיה שדוקר ואונס לאב חרדי מעורער שרוצח את ילדתו התינוקת או לפדופילים ידועים. חלק מהאירועים נובעים מחברה שלא מבינה מהו חוק כי היא מתפקדת מתוך חוסר גבולות וזלזול

      בעיית השכרות והאלכוהול מכה בחברה בישראל. פעם זה רצח מלווה באינוס אם הנרצח בנוסח התפוז המכני עם אדי וודקה , פעם אחרת הסיוע אלכוהולי מגיע בהתנגשות חזיתית בעץ והרוגים, לפעמים הבעיה מתמקדת במאבטח מבושם שמנסה לאנוס על גדות הירקון. האלכוהוליזם אינה בעיה חדשה היא מוכרת היטב דורות. בשנים האחרונות גם בגלל הפיצוציות שמוכרות ספירט בטעם וודקה בצירוף סמים גם לנוער "החגיגות" מסתיימות ברצח, מעשי סדום ואונס בשפע, דקירות ואלימות במקרה הטוב במכות וקללות בלבד.

      טעות תהיה ליחס אלימות ושכרות רק לעליה מבריה"מ לשעבר. מדובר בעליה נפלאה שברובה המוחלט נקלט היטב בישראל. מקרי אלימות אכזריים מלווים את כל גווני החברה ולא דווקא את העולם מרוסיה. העולים מאתיופיה למשל עברו ועוברים משבר חברתי קשה יותר שמלווה ברצח נשים רק בגלל יציאתם לעבודה דבר ששובר את המבנה הפטריארכאלי בו הגבר היה מרכז המשפחה והמפרנס.

      אין חוק, אין הרתעה

      כל המערכות יצרו אצל האנסים והרוצחים ושאר פושעים מכל הגוונים הכרה שאין אכיפה ולכן אין ענישה וכתוצאה מכך באו לעולם – חוסר גבולות, זלזול בחוק, יחס מעליב לחיי האדם, עליבות תרבותית.

      קברניטי המדינה חשבו שקיצוצים ברווחה ובחינוך הכרחיים כדי ליצור תקציב מאוזן. האיום האיראני תמיד נחשב יותר אצל הפוליטיקאים מהאיום על חברה מתפקדת ומתוקנת. כך בגלל מבט כלכלי עקום הגענו לצרות חברתיות קשות. איש מאיתנו כבר אינו מפחד שרכבו ייגנב, ארנקו יכויס או שיקלע למהומה. העיקר שנחזור הביתה בשלום ונשמור על חיינו.

      זהו אפיון לחברה השרויה בתסכול ובמידה לא מבוטלת בייאוש בגלל שלא ידעה להקצות משאבים ולהתמיד לטפל בבעיות בעבר. אם לא נתעשת במהירות ונכפה את שלטון החוק, הרצח והאונס יהפכו לכרוניקה תקשורתית ולמציאות שתמאיס את חיינו. מקור לדאגה חמורה. אמיתית.

      * פרופ' שלמה גיורא שוהם הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים וחתן פרס ישראל בקרימינולוגיה 2003