.
"אהבה חיבה, יחס או רגש ידידות או חשק למישהו". כך כתוב על לב מקרטון שתלוי בקיוסק של חנה בפינת רחוב יעל. הקיוסק מוכר ליושבים בגינת רות קפה הפוך בכוסות טייק אווי וביום שישי בבוקר גם בורקס ממולא בתרד. ואלה, מתחת לצלם של עצים ענקיים, לצד נדנדות וכלבים, נשענים על כרית או ספסל.
למרות שאני רגילה להגיע לגינה עם הבן שלי כדי לפגוש חברים, לשחק תופסת, באותו בוקר של יום שישי סגרירי הייתי בגפי. הידיעה שיש לי כמה שעות לבד לפני סוף השבוע הצפוף מילאה אותי שמחה. ואז גיליתי את רחוב יעל. איכשהו אף פעם לא שמתי לב אליו. אני אפילו די בטוחה שלא עברתי בו אי פעם. קרוב לוודאי שאם הייתי חולפת על פניו עם תחושת מועקה, כאילו שאין איש בעולם שמבין אותי, לא הייתי שמה לב לכלום.
לא לאור שפותח את היום, לא לאישה היפה, לא לעשרת הבניינים הנמוכים, חלקם משופצים, שנגלו אליי בעודי אוחזת בכוס ההפוך החם שהכינה לי חנה. לא לעצים מלבלבים, לא למרפסות הנפתחות בהן אפשר היה לראות גם כלב מתבונן לרחוב, כורסאות חומות, מצעים מהלילה והמון עציצים בסגול וירוק עם ורוד, הרבה צהוב,שחור ואדום.
האוויר אפור. אפור כזה שמזכיר לי את פריז בבוקר מוקדם כשהכל עוד סגור, אפילו בתי הקפה ואני רצה מהר לעבודה כשבסוף כולם מאחרים. צרפתים.
יש בניין אחד רחב עם שני גרמי מדרגות ישנים, מעליהם מרפסת בחצי עיגול, מעליה ממשיך בניין ישן, אחריו עוד תוספת של מעין דירה על עמודים אפורים, חלונות עגולים, עץ תמר, עץ ברוש ותריסים שבורים, לא ברור אם מישהו גר פה. שורשים. בחורה בחולצה ורודה מרושלת ותיק אדום מלבני חולפת על פניי. אני תוהה מה היא אוהבת ותוהה אם היא תוהה למה אני מתבוננת ברחוב שלה. עוד אישה עם מעיל גשם אדום. היא נראית טרודה. אולי היא ממהרת, צריכה להכין קדירה עם ארטישוק ירושלמי, להספיק לקנות את המצרכים.
בוגונוויליה סגולה שתלטנית. ריח של היה פה גשם. חיוכים. היביסקוס צהוב, אדום וורוד. גרניום בריא באדניות. מרפסות סגורות בבניין אחר עם תריסים ישנים שנראים כאילו לא נפתחו ימים ולילות. כאב.
איך לפעמים הלבד מזדחל לי כמו צמרמורת מטרידה בגב, למרות היותי אמא לשני בנים שרודפים אחרי לחיבוק, אשה לבחור חם ובעליו של חתול ג'ינג'י, אני יכולה להסתובב בעולם כאילו הקירות סביבי לבנים וקרים.
עוד אישה עם מעיל ספורט אדום וילד קטן שאוחז בידה, מנסה להדביק את צעדיה. חתול שמן, לבן עם ג'ינג'ים, חולף על פניהם. הוא נראה מדושן. עוד בניין רחב עם קיר מנוקד בשחור כמו נמשים, חלקו מכוסה קרמיקה חומה, חלונות עגולים מסתובבים על צירם, דגל ישראל על השער, ועוד כמה דגלים קשורים ברישול על ענף עץ דקיק.
בחורה עם חולצה שחורה, מכנסיים אפורים הדוקים וצעיף אפור ישן נכנסת לאוטו בצבע ורוד מטאלי ונוסעת. אולי לעבודה, אולי לאהוב ליבה לשתות איתו כוס יין שחיכתה.
היום אני אחזור הביתה ואכין להם פסטה עם בזיליקום וצנוברים. אני אשב איתם על השטיח ואשחק איתם משחק ארוך. עם יואב אני אדבר בשקט במטבח. אני אתן לרגעים האלו למלא לי את כל הנקבוביות. אני אתן להם להיות לי צידה לדרך.
עוד בוואלה!
