להתקשר או לא להתקשר, זאת השאלה. מה אצילי יותר - לשמור על המעט שעוד נותר מכבודי או לעשות צעד שעלול להכניס אותי למיטה חולה שבה כבר שכבתי בעבר? והיה ואתקשר, ובהנחה שדברים יתגלגלו בהתאם לציפיות, האם אצליח שלא לצלול שוב לתוך המנהרה המובילה לארץ הזוועות? אם כך, להסתכן או ללכת על בטוח - זאת השאלה. והיא עדיין נותרה פתורה.
חשבתי להזמין אותו לבראנץ' לא מחייב בבית קפה עוד יותר לא מחייב: סניף קפנטו שבאבן גבירול פינת ארלוזורוב. מובן שיכולתי לתכנן את צעדי כך שיובילו לארוחת ערב באיזה בית קפה רומנטי, אולי אפילו באיזה נוה צדק, אבל בחירה שכזו יכולה להיות הצהרת כוונות שלא הייתי מסוגלת לעמוד מאחוריה. קפנטו נראה לי סתמי, ויחד עם זאת לא מאוס כמו רשתות אחרות. אז מקום - יש, שעה - גם יש. עכשיו רק נותרה פעולת החיוג.
החלטתי להתחיל עם הליכה. בניגוד לחיוג, זו פעולה די פשוטה: רגל אחת קדימה, אחת אחורה ולהיזכר מדי פעם ליישר את הגב. המשכתי עם ישיבה, פעולה שכמעט נכשלה מכיוון שכל מקומות העישון בחוץ היו תפוסים. בסוף גם המשימה הזו עברה, אם כי בהצלחה חלקית ונטולת ניקוטין. אז עכשיו, כשאני יושבת, אני כבר יכולה להזמין איזו מנה שתארח לי לחברה בזמן ההתלבטות. מקסימום הוא יגיע לשלב הקפה, וכך גם לא אחשוש שחתיכות מהסלט הנורבגי (50 שקל בדיל של עסקית הכולל לחם ושתייה) יבצבצו להן מבין השיניים.
אז נו, משסיימתי גם עם שלב ההזמנה, אני יכולה להתקשר. הוא בטוח יענה, הוא תמיד עונה. או שאני יכולה פשוט להמשיך לדוג פיסות סלמון מעושנות וטעימות מתוך מצע החסה, העגבניות והבצל הסתמי שמסביבן. מצד שני, כשהוא יגיע, בהנחה שהוא יגיע, יהיה לי סיפור טוב לספר לו על המלצר הצעקן, שאחרי שגברת מאיזה שולחן אמרה לו שהיא ממהרת, הוא לא התבייש להגיד בקול רם "עכשיו אני דווקא אייבש אותה שעות". סביר להניח שכמוני, גם הוא יהיה ספק מזועזע ספק משועשע מהמעשייה. הרי גם הוא, כמוני, אוהב סיפורים טובים, כאלו עם טוויסטים עלילתיים בלתי צפויים, כמו שני אנשים שנפגשים שוב אחרי שנים ומבינים שהם נועדו אחד לשני, ולחלופין, מבינים שהגיע הזמן לשחרר, שממש כמו אז, שום דבר טוב לא ייצא מזה.
אז אני יכולה גם לסיים את כל הסלט הבינוני הזה, ליהנות מפיסות השמש שחודרות למקום, להעריך את השלווה שמסביב, למרות המלצר המריר, ולהמשיך לפנטז מה היה קורה לו הייתי מתקשרת, ולו הוא היה בא, ויושב כאן איתי, וצוחק על הבחירה שלי לנסות את ההפוך שמוכן מתחליף לקפה המורכב מתמרים (12 שקל). ואז גם הייתי יכולה להשוות איך קפה התמרים שלי לעומת זה הרגיל שלו (אם כי הוא היה שותה אספרסו). ואני גם יכולה להמשיך לבלות לבדי ולהסתפק בידיעה שהקפה הזה בכלל לא רע, ושאולי גם אשוב לשתות אותו בעתיד. ושאולי, באותו העתיד, גם אבחר להתקשר. אבל כרגע, בשאלה אם להתקשר או לא להתקשר, בין לחיות מדרמות או למות מביטחון, אני בוחרת באופציה האחראית והפחדנית יותר. ולשם שינוי, זה דווקא די נחמד.
בקטנה
סקס אפיל: לא ממש
אנשים: מאוד קבועים, להפתעתי
עיצוב: פונקציונלי
שירות: פטפטן
הפוך קטן: 12 שקל
ליד ההפוך: אלפחורס נחמדים (6 שקלים האחד)
טיפ: לא לפחד מקפה התמרים
גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
שורה תחתונה: כמו בזוגיות, כך גם בבתי קפה - לפעמים לא מחייב יכול להיות בדיוק מה שצריכים
Cafeneto . אבן גבירול 95. טל' 7066552-077. פתוח: א'-ו' 7:00 עד לקוח אחרון, שבת 9:00 עד לקוח אחרון.