פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביהמ"ש: המבנה לא שמיש – לא תשלם ארנונה

      ביהמ"ש העליון קבע שהעיריות אינן רשאיות להציב תנאים של כדאיות כלכלית או לחייב בעלי נכסים בשיפוץ המבנים, בבואן להעניק פטור קבוע מארנונה לבעלי נכסים בלתי שמישים

      בשורה לבעלי הנכסים: בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) שהעיריות אינן רשאיות להציב תנאים של כדאיות כלכלית או לחייב בעלי נכסים בשיפוץ המבנים, בבואן להעניק פטור קבוע מארנונה לבעלי נכסים בלתי שמישים.

      בית המשפט דן בשלושה ערעורים של בעלי מבנים בתל אביב ובחיפה שהעיריות הסכימו להעניק להם פטור זמני מארנונה למבנים, בתנאי שישופצו. עורכי הדין אליהו זוין ונפתלי וייס, שייצגו את אחד המערערים, טענו כי החיוב בארנונה לא נועד לשמש ככלי בידי הרשות המקומית לכפות על בעלי בניינים לבצע שיפוצים בנכסיהם ולהוציא בעקבות כך כספים רבים. בנוסף הם טענו שמדובר בפגיעה בלתי ראויה בזכות הקניין.

      מנגד, העיריות טענו כי הזכאות לפטור צריכה להינתן לתקופת זמן מוגבלת, שהיא הזמן שלוקח לשפץ את הנכס ולהשמישו. לטענתן, מתן הפטור מכביד על שאר משלמי הארנונה או מחייב צמצום בשירותים הניתנים לתושבים. עוד טענו העיריות, כי כל גישה אחרת תהווה תמריץ לנישומים להתחיל בשיפוצים ולא לסיימם עד מציאת שוכר או קונה וכך להתחמק מתשלום ארנונה.

      שופטי העליון קבעו בהחלטתם כי התנאים שהציבו העיריות מנוגדים לחוק. "די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש ואין יושבים בו, ואין מקום להמשיך ולבדוק, כתנאי למתן הפטור", כתבה השופטת מרים נאור בפסק הדין. "רצון המשיבות לתמרץ נישומים להשקיע בנכסיהם אינו יכול למצוא עיגון בדיני הארנונה".

      השופטת נאור הבהירה שלא כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש. "השאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו".

      השופטת הרחיבה כי "השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין 'ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'. אכן, ייתכנו מקרים "אפורים" וגם אם לא נלך לשיטת "לכשאראנו אכירנו", עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר".