"פיינל פנטזי" ו"שרק"

מאת יאיר רוה

חגי הגויים, ובעיקר כריסמס, תכף מגיעים והחנויות, לפיכך, מתמלאות במתנות לרוב. השנה מאוד פופולרי באמריקה לקנות די.וי.די. מכירות הכותרים מעולם לא היו טובות יותר ושיאי מכירות נשברים מדי שבוע. "המומיה 2", "מלחמת הכוכבים, אימת הפנטום", "שלגייה ושבעת הגמדים", "הסנדק" ו"שרק" הם כותרי הדי.וי.די שיצאו בשבועות האחרונים, ושגרמו לאולפנים לראות את הכנסותיהם צומחות בקצב מטורף. כל אחד מהם שבר את שיאי המכירות של הסרט שיצא בשבוע שלפניו. כל אחד מהם הוא כמובן "מהדורה מיוחדת", "מהדורה לאספנים", "גירסת הבמאי", "פרזנטציית דלוקס" או כל כותרת שגורמת לחסידי הדי.וי.די להזיל ריר ולגרגר בתאווה. כמובן שאף אחד מהסרטים האלה לא הסתפק בדי.וי.די בן דיסק אחד, כולם נזקקו לפחות לשני דיסקים כדי להכיל את כל הבונוסים.

ומה יהיה עם הבונוסים? האמת, עם כל ההתלהבות שלי, השבוע קצת הגעתי לרוויה מכל הנושא הזה. לקחתי בספרייה, בהתלהבות גדולה, את "שרק" ואת "פיינל פנטסי", שניהם פריצות דרך נחשוניות בכל הקשור באנימציה דיגיטלית, שניהם בגרסאות דלוקס בדי.וי.די עם שעות על גבי שעות של חומרים נוספים, על עטיפת שניהם רשומה אותה ביקורת של איברט ורופר: "Two Big Thumbs Up". אבל הבונוסים ניפחו לי את המוח. האמת, נראה לי שאפילו יצרני הדי.וי.די לא מאמינים שיש משוגעים שיושבים ורואים את כל הבונוסים, כי בצפייה מרוכזת מגלים שיש המון חומר ממוחזר שמוצג שוב ושוב בסרטי התעודה השונים המופיעים בדיסקים. קטע אחד הצחיק אותי ב"שרק": ערב אחד, מספר אחד המרואיינים, שלח אחד האנימטורים הזוטרים, שזה היה יומו הראשון בעבודה, הוראות לרינדור (rendering) דמותו של החמור. הוא טעה, או אולי חמד לצון, ושלח הוראות שגויות. למחרת חזרו סצינות שלמות כשהחמור מופיע בהן בתור חיית מחמד מכוסה כולה פרווה. "שמרנו את הסצינות האלה כדי לבדר את עצמנו," אומר אחד האנימטורים. ואכן, גוש הפרווה המהלך ומדבר בקולו של אדי מרפי הוא שיאו של הדי.וי.די.

בסופו של דבר, יצאתי קצת מבולבל מהבונוסים של שני הסרטים האלה: כל כך הרבה אנשים אחראים לתוצאה הסופית - אז מה עושים הבמאים? מוזר אף יותר: הבמאי של "פיינל פנטסי" כלל לא הגיע לסשן הקלטת קריינות ההסבר. על פי הראיונות ב"שרק" נראה שצמד הבמאים היו לא יותר ממנהלי פרויקט במיזם היי-טקי יקר. חזון? אמנות? סטורי טלינג? כל אלה שייכים לג'פרי קצנברג, המפיק ואחד מבעלי הבית של דרימוורקס. ויקי ג'נסון ואנדרו אדמסון, החתומים כבמאים, נראים כביצועיסטים שלו.

אחרי 11 שעות הבונוסים של "שרק" הגעתי ל"פיינל פנטסי" מחוסר הכרה. מצחיק היה לשמוע את יוצרי "שרק" מתגאים באיכויות הפוטוריאליסטיות של הדמויות האנושיות בסרטם, כשבמקביל, מהצד השני של האוקיינוס השקט, באולפני אנימציה בהוואי, ישבו הירונובו סקאגוצ'י ויצרו את אנימציית התלת מימד הכי מדהימה שנראתה עד היום. "פיינל פנטסי" מתגאה בשני ערוצי קריינות. אחד של האנימטורים היפנים (ביפנית, עם תרגום לאנגלית) ואחד של האנימטורים האמריקאים. הדפדוף בין ערוצי השמע האלה היה בהחלט מאיר עיניים: האמריקאים פטפטו בלי הפסקה ובעיקר עסקו בתיאור הסרט ובדברי הסבר, לצופים, מה קורה עכשיו לדמויות (תודה, אנחנו רואים בעצמנו). היפנים שקטים יותר, מדברים במשורה ועוסקים בעיקר בצדדים הטכניים של עבודתם. מכיוון ש"פיינל פנטסי" הוא סרט כה טוב, אין סיבה לא לקנות את הדיסק הכפול הזה. את שאר הבונוסים אראה לקראת כריסמס 2005.