נדחתה הצעת החוק נגד "המשתמטות הדתיות"

(באדיבות ערוץ הכנסת)

הכנסת דחתה ברוב של 63 מתנגדים מול 29 תומכים את הצעת החוק "משתמטות בשם הדת" שיזמו חברי הכנסת ישראל חסון (קדימה) ומשה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו). זאת בעקבות התנגדות הקואליציה. מטלון עצמו לא נכח בהצבעה, כנראה משום המשמעת הקואליציונית נגד החוק. שרי הביטחון לשעבר שאול מופז (קדימה) ועמיר פרץ (העבודה) ודוברת צה"ל לשעבר ח"כ מירי רגב (ליכוד) לא נכחו במליאה. הערכה היא שרגב ופרץ לא נכחו במליאה בגלל המשמעת הקואליציונית.

ח"כ ישראל חסון אמר לאחר ההצבעה כי "בדחיית הצעת החוק איבדה הממשלה את התוקף המוסרי שלה להשאיר את גלעד שליט בשבי. אנשים שמטיפים לנו השכם והערב לא לנהל מו"מ עם מחבלים מעודדים השתמטות, שומרים על בניהם קרוב אליהם ושולחים את בנינו לצבא. הם עומדים וצועקים בכיכרות שאם אין נאמנות אין אזרחות או מבקשים לקדם אלופות בצה"ל אך לא נאבקים בתופעת ההשתמטות".

לדברי ח"כ חסון, "ראוי גם להביא בחשבון את העובדה, כי למעשה, הצעת החוק הממשלתית מבקשת ליצור מנגנון של אכיפה ומעקב, בעוד שהצעת החוק הפרטית שלנו מבקשת למנוע ולצמצם את תופעת ההשתמטות בשם הדת עד כמה שניתן, עוד בשלב הראשוני של הפנייה לשם קבלת הפטור. הצעת החוק הממשלתית מטילה את כובד האחריות ואת חובת ההוכחה לכך שהפטור הושג במרמה על צה"ל, בעוד שהצעת החוק הפרטית מטילה אותה על הנערה המבקשת את הפטור מטעמי הכרה דתית. כל עוד צה"ל הוא 'צבא העם', המושתת על ערכים כמו הקרבה, סולידאריות, אחוות לוחמים ושותפות-גורל, לא נרשה לדרדרו במדרון חלקלק שבסופו יהפוך לצבא של שכירים שעבורם הצבא מהווה מקום עבודה ותו לא".

סיעות הקואליציה, ובניהן מפלגת העבודה כולל שר הביטחון אהוד ברק וסגנו מתן וילנאי, הצביעו נגד החוק. חברי הכנסת הערבים נעדרו מההצבעה. וילנאי אמר לפני ההצבעה כי בקרוב תעלה להצבעה הצעת חוק ממשלתית בעניין המלחמה במשתמטות ולכן מיותר לתמוך בהצעת החוק הזו.

על פי הצעת החוק, תידרשנה נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל להצהיר כי למדו במוסד חינוכי-דתי במשך שנתיים לפחות בשלוש השנים שקדמו להגשת התצהיר. עוד הוצע, כי תוטל עליהן החובה לצרף לתצהיר אישור רשמי מהמוסד בו למדו. למרות זאת, במקרים שבהם לא למדה נערה במוסד חינוכי מעין זה, הוצע להשאיר פתח להפעלת שיקול-דעת וסיכוי למי ששכנעה את המראיין בלשכת הגיוס כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הפטור לה.

ישראל חסון פנה לשר הביטחון אהוד ברק לפני ההצבעה ואמר: "אתה צריך להסתכל בעיניים של החברה הישראלית ולומר האם אתה תומך בהמשך ההשתמטות. כולם יודעים שבהצעת החוק הממשלתית אין מאומה. אתמוך בהצעת החוק הממשלתית אם תתמכו בטרומית בהצעת החוק שלי".

מקדימה נמסר בתגובה כי "נתניהו בחר להתכופף בפני השיקולים הקואליציוניים ולהכשיר את ההשתמטות מצה"ל. מדובר במהלך כניעה מביש בפני הגורמים המשתמטים ויריקה בפניהם של מרבית הציבור הישראלי הנושא בנטל. מדובר במתן צ'ק פתוח להשתמטות המונית באדיבותם של שר הביטחון, חברי העבודה וחברי ישראל ביתנו. נתניהו בחר לשרת את שותפיו החרדים ולהבטיח את הישרדותו הפוליטית על חשבון האינטרס הלאומי".

הממשלה אישרה לפני כחודש נוסחה מרוככת בנוגע למאבק נגד המשתמטות מגיוס לצה"ל, המתחזות לדתיות. על פי הנוסחה, שעליה הסכימו רוב מרכיבי הממשלה, אם יגיעו לפוקד הוכחות שהבת המצהירה אינה מקיימת אורח חיים דתי, הוא יהיה מוסמך לגייסה. הבת תוכל לערער לוועדה בת שני חברים שימנה שר הביטחון. אחד מחברי הוועדה יהיה נציג צה"ל והשני יהיה נציג שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית. רק כששני חברי הוועדה ישוכנעו שהחלטת הפוקד אינה נכונה, הוועדה תוכל לבטל את החלטת הפוקד.

ההצעה שאושרה על ידי הממשלה מרוככת מהצעת החוק של ח"כ ישראל חסון, שהתנגד להצעת החוק הממשלתית. לדבריו, "מדובר בהחלטה המהווה כניעה לגורמים המשתמטים ואחיזת עיניים כלפי מרבית הציבור הישראלי הנושא בנטל. ממשלת ישראל, משיקולים לא ענייניים, העבירה בהחלטתה מסר חינוכי מביש ומסורבל, אשר פוגע בניסיון להילחם בתופעת ההשתמטות".

מנתונים רשמיים של אכ"א עולה כי למעלה מ-30% מהנשים מצהירות כי הן מקיימות אורח חיים דתי ולכן לא מתגייסות לצה"ל, וכ-40% מהמועמדות לגיוס לא מתגייסות. מהנתונים עולה עוד כי קרוב ל-25% מהגברים המועמדים לגיוס לא מתגייסים. 13% מהם לא מתגייסים בשל "תורתם אומנותם", 5% בעקבות בעיות נפשיות ו-7% בשל בעיות אחרות.

(עדכון ראשון: 13:30)