"ללא העלאת המחירים, לא נוכל לספק מים"

(באדיבות ערוץ הכנסת)

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הגיש הבוקר (רביעי) לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דו"ח מיוחד בנושא משבר המים. בדו"ח כותב המבקר כי "יש מקום לשקול מחדש ובאופן ענייני ומעמיק את הצורך בביצוע מיידי של ההעלאה הניכרת של תעריפי המים, ולבחון השהיית מהלך זה עד למיצוי כל הבדיקות הנדרשות".

עוד נאמר בדו"ח, כי "מן הראוי, שהחלטות בדבר העלאת תעריפי המים תתקבלנה לאחר שווידאו, כי נעשתה בדיקה יסודית של הנתונים ומרכיבי התעריף, לאחר גיבוש תכנית אב ולוחות זמנים לסגירת פערי העבר". לדברי המבקר, "בהיות המים מוצר קיומי לכל תושב במדינה, העלאה בשיעור ניכר של תעריפי המים עלולה לפגוע בצורה קשה באוכלוסיות מעוטות יכולת וחלשות בחברה. נראה, כי התעריף החדש אמור לממן, בין היתר, גם את נטל פיגורי ההשקעה בתשתיות במשך השנים, את המרכיבים שקודם לכן תוקצבו בנפרד על ידי משרד אוצר, ואף את חוסר היעילות שבהקמתם של תאגידי מים במספר העולה על הנדרש" הוסיף המבקר.

מבקר המדינה גם מותח ביקורת על העובדה שרק שניים מתוך שמונת החברים במועצת רשות המים הם נציגי ציבור. לדעת המבקר, קביעת היחס בין נציגי הציבור לנציגי הממשלה ומספרם המועט של נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית ביחס למספרם של נציגי הממשלה, עלולים לפגוע באיזון שבין האינטרסים של הציבור לבין אלו של הממשלה, ולהגביל את יכולת נציגי הציבור להשפיע על החלטות מועצת הרשות הממשלתית באופן משמעותי.

מרכיב נוסף אליו התייחס המבקר בדו"ח הוא מרכיב "אי הוודאות". המבקר קובע כי עליית המחירים החדה ברפורמה הנוכחית אינה סופית, ובשנים הקרובות תיתכנה התייקרויות נוספות בגין עליית מחירים. בנוסף, החוק מעניק לרשות את הסמכות להעלאת מחירים בעתיד. לטענת המבקר, מרכיב אי ודאות נוסף יכול לנבוע משינוי בתעריפי "מקורות" מסיבות שונות, למשל בשל אימוץ תקני איכות סביבה ותקני בריאות מחמירים יותר. המבקר מציין כי עלייה נוספת בתעריפי המים צפויה עם כניסתם לפעולה של מתקני ההתפלה בשורק ובאשדוד.

ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, מיהר להגיב על דו"ח המבקר. לדבריו, "איני רואה כיצד ניתן לרכוש מים ממתקן ההתפלה שנפתח בחדרה לפני כשבוע, מבלי לממש את עליית התעריפים, שחלקה מיועד לממן את עלויות ההתפלה. הדבר נכון גם לגבי תוספת המים שתבוא מהרחבת מתקני ההתפלה הקיימים באשקלון ובפלמחים. ללא מי התפלה, לא נוכל לספק את צרכי המים לישראל בשנה הבאה".

באשר לטענת המבקר, כי צפויות התייקרויות נוספות של תעריפי המים, הדגיש פרופ' שני כי לצד גורמים שעשויים לייקר את מחירי המים, ישנם גם גורמים שעשויים להפחית את המחירים, ובהם עלייה בצריכת המים עקב גידול באוכלוסייה, והתייעלות של ספקי המים, עקב המעבר לתאגידי מים.

עוד אמר שני, כי רשות המים פעלה בהתאם למדיניות הממשלה והוראות החוק. "משמעות יישום המדיניות, היא גילום כלל עלויות הפיתוח ותפעול משק המים והביוב, בתוך תעריפי המים", אמר.

יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, התייחס בפתח הדיון לטענות שהופנו כלפי חברי הכנסת שהתנגדו לעלייה במחירי המים ואמר כי דו"ח המבקר מוכיח כי הביקורת נגד התעריפים החדשים היתה מוצדקת. לדבריו, "אמרו שחברי הכנסת היסטריים, שהם פופוליסטיים ומטעים את הציבור. צריך לומר בהגינות שהיה בסיס משמעותי וצדק לביקורת שיצאה מבית זה כלפי הגופים הרלבנטיים שהביאו לעלייה כה דרסטית במחירי המים. העלאת תעריפי המים לא מתחשבת בעיקרון שמים הם מצרך בסיסי, עממי, שיש להפיץ אותו לא רק על פי מדדים כלכליים נטו".

שר התשתיות עוזי לנדאו אמר בתגובה לדו"ח המבקר כי "בדומה למסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, מחוות דעתו של מבקר המדינה עולה באופן מובהק כי קביעת מדיניות הפיתוח וניהול משק המים צריכה להיות בידי הממשלה. הפיתוח, ההסדרה והניהול של משק המים אינם עניין מקצועי בלבד, אלא כרוכות בהם גם סוגיות מדיניות, פוליטיות, חברתיות וביטחוניות. על הממשלה להיות הגורם המתווה לגוף המקצועי את המדיניות שלאורה ובכפוף לה עליו להציג את העקרונות והחלופות המקצועיים. יש לקבוע בעל בית אחד למשק המים בישראל, ובעל הבית הזה צריך להיות משרד התשתיות הלאומיות והשר המופקד עליו. תפקידה של רשות המים הוא לעסוק בניהול השוטף, ברגולוציה ובביצוע המדיניות, כפי שהתוותה על ידי משרד התשתיות".

ח"כ מירי רגב (ליכוד), שיזמה את הבקשה לחוות דעת המבקר, אמרה כי "אני קוראת לראש הממשלה לאמץ את חוק הפיקוח על המים שהנחתי על שולחן הכנסת לפני מספר חודשים. זאת על מנת לאפשר פיקוח על מחירי המים על ידי הכנסת והממשלה, כמו גם מועצת מים המורכבת מנציגי ציבור ולא רק מנציגי ממשלה".