אלה ימי בלוני הניסוי בזירה המזרח-תיכונית. אפילו הידיעה שפורסמה אתמול ברשת אל-ערבייה כי חמאס דחה את הצעת ישראל לסיום העיסקה לשחרורו של גלעד שליט, היא בלון כזה. ראשי הארגון בדקו לשעתיים את התגובה מירושלים ונסוגו לדיונים נוספים בדמשק.
בלון ניסוי מסוג אחר הופרח אתמול על ידי בנימין נתניהו ובנימין בן-אליעזר בלשכתו של חוסני מובארק. הם דיברו על עניינים שונים - מההברחות בגבול מצרים-ישראל ועד לשחרורו של שליט, אבל העיקר מתבסס על טיוטת מתווה ישראלית לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים, שנתניהו ביקש לגייס את הנשיא המצרי לקידומה.
אין ספק כי ראש הממשלה מכין בסיס למשא ומתן כזה. לדברי ד"ר יוסי ביילין, מדובר בהנחות ישראליות רכות ונינוחות וזאת כדי לדרבן את אנשי המוקטעה ברמאללה לחדש את ההידברות עם ישראל, אף שאין הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים.
הולכת ונרקמת תכנית ישראלית
תיאורו של ביילין הוכחש לפני כמה ימים מטעם לשכת ראש הממשלה, ואפשר כי לא דייק. שכן סביר להניח כי מקור המידע שלו חיצוני - פלסטייני או אירופי - והוא מכיר את החומר בהיותו צד לבירורים שיזמה ישראל. גם אם דיווחו של ביילין אינו מדויק, הוא מוסיף לתחושה הברורה כי הולכת ונארגת תוכנית ישראלית כזאת.
נתניהו יצא אתמול ביוזמתו למצרים, מפני שהוא מבקש סיוע ממדינת הנילוס לעודד את אבו מאזן לשבור את החרם על המשא ומתן, אך לא פחות מכך הוא אותת בהזדמנות זו למובארק כי ישראל תרצה לראות בו גורם מרכזי בדיונים עצמם. מצרים כבר הוכיחה כי היא מייחסת חשיבות למעמדה בכל התדיינות במישור הישראלי-פלסטיני, ונתניהו נסע דרומה להבטיח כי אכן מרכזיותה תישמר גם בהתפתחות שהוא מבקש לקדם.
אם יקרום המהלך הישראלי עור וגידים כי אז יתברר בהקדם עוד עניין שכל כולו בתחום הפוליטיקה הפנימית: עד כמה נחוץ לנתניהו להשיג תמיכה מלאה או חלקית מסיעת קדימה ועד כמה כדאי לה להצטרף לממשלה. אך אלה המעות הקטנים בלבד.