"חוק הורמונלי" - כך הגדיר משה מזרחי את הצעת החוק להפללת הלקוחות שמשתמשים בשירותי זנות. ההצעה הועלתה בכנסת על ידי ח"כ אורית זוארץ, ומזרחי כינה אותה "הזויה". טענתו העיקרית היא שאי אפשר להילחם בלקוחות שמעוניינים בשירותי מין ולהענישם. כמי שיזמה את ההצעה, ומתוך הערכה למזרחי, אני מבקשת להסביר לו מדוע אינו מבין את מה שקורה לנשים העובדות בזנות.
במקום הפללת לקוחות מציע מזרחי להפוך את הזנות לעבירה פלילית, ובכך להתמודד עם צריכת שירותי זנות. הצעתו מתעלמת מכך שהנשים נשאבות לזנות בשל מערכת של גורמים, סוציאליים, פוליטיים וכלכליים, ולפי מחקרים הן לרוב קורבנות של אונס וגילוי עריות. לכן הצעתי להפליל את הצד הפוגע, הגברים. יש להם תפקיד מכריע בהזרמת הכסף לתעשיית המין. למה להאשים את הצד הפגיע, הנשים?
פרט להצעת החוק ששבתה את הכותרות, הדיון הציבורי בעניין זה מתרכז כרגע בשאלה אחרת - האם לא טוב יותר למסד את הזנות? ובכן, מי שמבקש למסד את הזנות רואה בה מקצוע שנבחר מרצון ולפיכך האישה בו אינה קורבן. אדרבה, מי שמציג אותה ככזו רק פוגע בעבודתה של האישה וגורם להרעה בתנאי מחייתה, מה גם שהמיסוד יאפשר להרחיק גורמים עברייניים, לשמור על זכויות הנשים ולמנוע מטרד לציבור. הטיעון העמוק העומד מאחורי הרצון למיסוד הזנות הוא שהיא צריכה להיות לגיטימית כי זכותה של האישה לבחור במשלח יד בהתאם לרצונה, כולל להציע את גופה תמורת תשלום. בהתאמה, חירותו של הלקוח מאפשרת לו לצרוך שירותים אלה.
נשים אינן בוחרות בזנות בצורה חופשית
לכאורה, נכון. אך זנות לא יכולה להיחשב מקצוע ככל המקצועות. נשים אינן בוחרות בזנות בצורה חופשית. הזנות היא הדרך לשרוד. מי שמבקש למסד את הזנות מבקש לעודד מין קנוי, ובכך הוא תורם להגברת האלימות המינית. המרוויחים העיקריים מכך יהיו הסרסורים והלקוחות, ולא הנשים העוסקות בזנות.
אם ייתנו לגיטימציה לזנות, היקפי תופעת "תעשיית המין" רק יגדלו. הסרסורים יזכו ללגיטימציה כסוחרים ויוכלו "לייבא" את "סחורת הנשים" לבתי הבושת באין מפריע. המדינה, בעצם, תהפוך לסרסור?על.
הצעת החוק להפללת לקוחות הזנות נועדה למגר את התופעה ולא לטפל, כפי שקורה כיום, רק בתופעות הלוואי שלה (אלימות, סרסור או סחר בנשים). לכן ההצעה מבקשת לטפל במנוע הכלכלי הראשי של התעשייה - הלקוחות. ההצעה תביא לכך שניתן יהיה לדרוש מהלקוח, כאינדיבידואל, לשאת באחריות על מעשיו ולעמת אותו עם ההשלכות שלהם. כיום רק הסוחרים והסרסורים עומדים לדין, והגיע הזמן שגם הלקוחות יישאו באחריות פלילית. ללכת לזונה זה לא לבלות עם בחורה, זה לנצל אותה.
מזרחי מציע לחנך ומביע ספקות לגבי יכולת האכיפה של החוק ולגבי האפקטיביות שלו למיגור הזנות. גם לי ברור שלא ניתן יהיה למגר את הזנות לחלוטין, אבל זה לא אומר שצריך לתת לה לגיטימציה, כשם שאסור לתת לגיטימציה להכאת נשים ולאינוסן לעבדות. כשמדובר בהגנה על חירותן של נשים בזנות, אין זמן לחכות לפעילות חינוכית. צריך לנקוט פעולה - ללחוץ על מערכות החוק והמשפט ובאופן הזה להשפיע על המציאות. חברה שרווחים בה ערכי כבוד האדם וחירותו לא יכולה להשלים עם חופש ללקוחות שגורמים לדה הומניזציה של האישה. חקיקה שתדרוש מהלקוחות לשאת באחריות על מעשיהם תשפיע לא רק על הנשים בזנות, אלא גם על כבודן ומעמדן של כלל הנשים בחברה.