פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בוטלו צווי הריסה למבנים של בדואים בנגב

      ביהמ"ש ביטל צווי הריסה שהוצאו נגד מבנים של משפחה בדואית בנגב. השופט: "קיים פגם מהותי בכך שבעל תפקיד מטעם המדינה מוציא צווים הסותרים הסכמות קודמות של המדינה"

      באופן יוצא דופן ביטל לאחרונה בית משפט השלום בקריית גת שני צווי הריסה מינהליים שהוצאו נגד שני מבנים שהקימו בני משפחה בדואית באופן בלתי חוקי דרומית ליישוב להבים. "הרי בבני אדם עסקינן, ולא מצופה כי יגורו במקום תחת כיפת השמיים במשך כל ימות השנה", כתב השופט בפסק הדין.

      ב-1985, במטרה לפתור סכסוך בין ג'ומעה אבו-ראשד לבין מינהל מקרקעי ישראל, סוכם כי הוא ובני משפחתו יפנו שטח בו התגוררו סמוך לרהט, ובתמורה יקבלו שטח מגורים סמוך ליישוב להבים. בית המשפט אישר את ההסכם וניתן לו תוקף של פסק דין.

      כעבור 10 שנים שוב הגיעו בני המשפחה לבית המשפט, לאחר שהמינהל ביקש להעביר לידיו את השטח שבו התגוררו. גם הפעם הושג הסכם בין הצדדים, ובני המשפחה פינו את השטח תמורת פיצויים ושטח חלופי. שלוש שנים לאחר מכן שוב נדרשה המשפחה לפנות את הקרקע שבו ישבה ושוב הוקצתה להם חלקת קרקע חדשה. על הקרקע הזו בנו בניו של ג'ומעה שני בתי פח ללא ריצוף, אותם ביקשה המועצה להרוס.

      בני המשפחה, שיוצגו על ידי עו"ד רמי יובל, טענו כי ההסכמים שחתמו עם המינהל בעבר מתירים להם לבנות מחדש בתים שנהרסו בעקבות המעבר מחלקה לחלקה, וכי לא מדובר בהרשאה חד פעמית להעתקת המבנים למקומם החדש.

      "בניית מבנים בשטח - הגיון בריא"

      מנגד, המועצה טענה כי פסקי הדין שאישרו את הסכמי חילופי השטחים אינם מתירים בניית מבנים בלתי חוקי. כמו כן, המועצה טענה כי הבנייה החדשה ממחישה ומדגישה את חוסר תום הלב של בני המשפחה, שכן נגד אבי המשפחה תלוי ועומד הליך משפטי אחר בגין צו הריסה.

      "אין מחלוקת על כך כי המדובר הוא בבנייה טרייה, שטרם הסתיימה, כי המבקשים אינם מתגוררים במבנים, וכי לא ניתן היתר לבניית המבנים נשוא הצווים", כתב השופט ישראל אקסלרד בפסק הדין. "יחד עם זאת, מצאתי כי בעצם הוצאת הצווים נפל פגם מהותי ביותר, אשר יש בו כדי להביא לבטלותם של הצווים".

      השופט אקסלרד לא קבע כי מדובר בבנייה חוקית, אולם הבהיר כי לבניו של אבו-ראשד זכות לגור במקום ולבנות בתים. "אין להתעלם מכך שהמדובר הוא במשפחות בעלות אורח חיים בדואי ושבטי. אורח החיים השבטי משמעו, בדרך כלל ובין היתר, מגורי המשפחה הגרעינית במקובץ, גם כאשר הצאצאים גדלים ומקימים משפחות משלהם", כתב בפסק דין, "הזכות להתגורר במקרקעין מסויימים ניתנה לא רק לאביהם של המבקשים, אלא גם לאשתו וילדיו. כל פירוש אחר אינו סביר בעיניי".

      הוא גם מתח ביקורת על כך שהמועצה טענה שהזכות להתגורר במקום אינה כוללת את הזכות לבנות במקום מבנים. "משימוש בהגיון בריא עולה כי הזכות להימצא בשטחים אותם הקצתה המדינה למשפחה מפעם לפעם, כוללת בחובה את האפשרות לבנות בנייה קלה במקום. אין להעלות על הדעת אפשרות אחרת", קבע.

      הוא הוסיף כי "קיים פגם מהותי בכך שבעל תפקיד מטעם המדינה מוציא תחת ידיו צווי הריסה, הסותרים הסכמות קודמות של המדינה, במסגרת הסכמים בכתב אשר קיבלו תוקף של פסק דין בבית משפט מוסמך".