למרות שנדמה שהסערה התקשורתית סביב דו"ח גולדסטון דעכה, תהיה זאת טעות לחשוב שהנושא ירד מהפרק. ב?5 בנובמבר 2009, העבירה עצרת האו"ם הכללית החלטה התומכת בדו"ח ברוב של 114 תומכים מול 18 מתנגדים (ו?44 נמנעים). ההחלטה קראה לישראל ולפלשתינים לנהל חקירות עצמאיות בנוגע למבצע "עופרת יצוקה" בתוך שלושה חודשים. בסוף ההחלטה נוספה דרישה שמזכ"ל האו"ם ידווח לעצרת הכללית כיצד יושמה ההחלטה ובאילו אמצעים נוספים עליו לנקוט. משמעות הדברים היא שב?5 בפברואר 2010 דו"ח גולדסטון ישוב לכותרות.
מאחורי הקלעים הולכת ומתבהרת ההבנה כי הבעיה איננה של ישראל בלבד. אין ספק ש?18 המדינות שהצביעו נגד דו"ח גולדסטון הפגינו בכך את ידידותן עם ישראל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שלרוב של 11 מדינות, ובהן אוסטרליה, קנדה, גרמניה, איטליה וארה"ב, יש כוחות צבא הפרושים בשעה זו באפגניסטן ובאזורי סכסוך אחרים ברחבי העולם.
עוד בספטמבר התרחש באפגניסטן אירוע שזכה לפרסום, שבו הצבא הגרמני ביקש סיוע אווירי מחיל האוויר האמריקני במתקפה אווירית נגד שתי מכליות שנתפסו על ידי הטליבאן, תקיפה שתוצאותיה היו 142 הרוגים ובהם 40 אזרחים.
בשנה שחלפה הוטחה ביקורת נגד ארה"ב בנוגע לפעולותיה בפקיסטן, שם היא עושה שימוש במל"טים כדוגמת ה"פרדטור" לחיסול אנשי אל?קאעידה ובעלי בריתם הפקיסטנים.
אובאמה הגביר את השימוש במל"טים בפקיסטן תוך שהוא מאשר, בתשעת החודשים הראשונים לכהונתו, כמות תקיפות השווה לזו שאישר הנשיא בוש בכל שלוש השנים האחרונות לכהונתו.
על פי הערכות מקובלות, מאז 2006 נהרגו כ?700 אזרחים מתקיפות של מל"טים אמריקניים. התקשורת הפקיסטנית דיווחה כי 687 מההרוגים היו אזרחים. המומחה האוסטרלי ללוחמה נגד טרור שעבד עבור מפקד הכוחות האמריקניים בעיראק, הגנרל דיוויד פטראוס, מקבל את ההערכות הפקיסטניות ומסכם שנכון לסוף אוקטובר 2009 - שלוש שנים של תקיפות מל"טים הובילו למותם של 700 אזרחים ו?14 מנהיגי טרור.
במילים אחרות, לטענתו, תקיפות המל"טים האמריקניות מחסלות 98 אחוז אזרחים ורק שני אחוז מנהיגי טרור. הערכות אמריקניות אחרות חולקות על קביעה זו וטוענות כי כשליש מההרוגים הפקיסטנים היו לוחמים בעוד שני שלישים היו אזרחים.
הטענה - ירי מכוון על אזרחים
הטענה המרכזית של גולדסטון נגד ישראל איננה מתבססת אך ורק על היחס בין מספר האזרחים ההרוגים למחבלים במהלך מבצע "עופרת יצוקה". הדו"ח מצטט מקורות ישראליים ופלשתיניים לגבי מספר האבידות בצד הפלשתיני, כולל מידע של צה"ל המראה כי בין 60 ל?75 אחוז מהנפגעים הפלשתינים היו לוחמים.
האשמה חמורה במיוחד שמטיח גולדסטון בישראל היא שצה"ל הרג במכוון אזרחים פלשתינים והרס בכוונה תחילה את התשתיות האזרחיות.
כדי להוכיח שישראל תקפה בכוונה תחילה מטרות אזרחיות, הוא מנתח 11 מקרים שבהם לטענתו נהרגו אזרחים פלשתינים, אף שלא התנהלו באזור קרבות היכולים להסביר את הפגיעה כנזק סביבתי לחפים מפשע, המהווה תוצאה מצערת אך שכיחה במלחמות.
גולדסטון מבסס את הטענה שלפיה לא היו קרבות באזורים אלו בעיקר על עדויותיהם של פלשתינים מרצועת עזה. זאת למרות שבפסקה 440 בתחילת הדו"ח הוא מציין ש"המרואיינים נראו כמי שמהססים לדבר על נוכחות או פעילות עוינת מצד קבוצות פלשתיניות חמושות".
הדו"ח מעריך שהסיבה להיסוס של העדים היא "חשש מפני פעולות נקמה". כיצד, אם כן, הגיע דו"ח גולדסטון למסקנה שלא התנהלה לחימה מתוך אותם אזורים ברצועת עזה שבהם לכאורה נהרגו אזרחים, אם אלו שהעידו חששו להודות שחמאס או הג'יהאד האיסאלמי לחמו נגד צה"ל?
למעשה, אתרי האינטרנט בערבית של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, שגולדסטון ואנשיו לא טרחו לקרוא, סותרים את העדויות שנאספו בתוך הרצועה, מכיוון שהם מתארים קרבות בין פלשתינים וצה"ל באותם אזורים בדיוק.
כולם באותה סירה
למרות ההבדלים בין האשמות גולדסטון כלפי ישראל לבין התסבוכת של צבאות המערב באפגניסטן, כל צבאות המערב חשופים לאותן יוזמות משפטיות.
דו"ח גולדסטון משבח פעולות משפטיות במערב שמתבססות על "סמכות שיפוט אוניברסלית" שמלכתחילה התפתחה במטרה לעצור את אלו שעסקו בפשעים נגד האנושות, כמו רצח עם, ולאחר מכן הורחבה לכלול קצינים שנחשדו בפשעי מלחמה.
ההמלצה המפורשת של דו"ח גולדסטון היא על שימוש בסמכות השיפוט האוניברסלית נגד ישראל - ולא נגד חמאס. הדו"ח מציין תביעות נגד ישראל שהוגשו לבתי משפט בספרד, נורבגיה, הולנד ודרום אפריקה. אלו שפעלו להוצאת צווי מעצר בבתי משפט באירופה בעבר לא היו מהפרקליטויות של ממשלות אירופיות, אלא מארגונים לא ממשלתיים הקשורים לשמאל הקיצוני או לארגונים איסלאמיים מיליטנטיים.
כך, למשל, ארגון אל?תוות'יק, הזרוע המשפטית של חמאס, שהזינה את גולדסטון בנתונים מגמתיים ופעלה באמצעות בתי המשפט הבריטיים לעצור את שרת החוץ לשעבר ציפי לבני. ארגונים אלו מנצלים לרעה את מערכת המשפט באירופה על מנת לנהל מלחמה פוליטית נגד ישראל ויריבים אחרים.
בחודש שעבר דווח שעורכי דין עיראקים אוספים עדויות כדי להגיש תביעות משפטיות נגד חיילים בריטים שלחמו בעיר בצרה. לא תהיה זו הפתעה אם עורכי דין פקיסטנים בלונדון, הנתמכים על ידי הטליבאן, יגישו תביעות נגד קצינים אמריקנים בשל ההסלמה בתקיפות המל"טים בפקיסטן.
מבחינה זו, דו"ח גולדסטון איננו הבעיה של ישראל בלבד והיא איננה בודדה במערכה. בפברואר הקרוב יעקבו מדינות רבות אחר ההתפתחויות של דו"ח גולדסטון באו"ם, שכן יש לו השלכות על כל מדינה שלה חיילים המוצבים באזורי לחימה מורכבים מחוץ לגבולותיה.