פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ירון זליכה: "ההיי טק יכול לדאוג לעצמו"

      בכנס שנערך ברעננה בנושא עתיד תעשיית ההיי טק הישראלית, אמר החשב הכללי לשעבר כי למרות כל הקריאות למשבר בענף, הבעיה האמיתית היא מחסור במקומות עבודה

      תעשיית ההייטק הישראלית ידועה כאחת מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של השפעת פריחה טכנולוגית במדינה קטנה. כנס רעננה נערך היום (רביעי) בנושא עתיד תעשיית ההייטק הישראלית בעשור הקרוב. בכנס הציגו את הסיכונים בפניה עומדת התעשיית ההייטק, ביניהם איבוד היתרון היחסי של ישראל מול מדינות אחרות בעולם, התלות בהון זר ועוד.

      בכנס השתתפו מספר רב של אנשים ובהם: ד"ר שוקי גלייטמן, שותף בקרן הון הסיכון מילניום, ד"ר אלי אופיר המדען הראשי, ד"ר ירון זליכה החשב הכללי לשעבר ואריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר. לדבריהם, יש לנקוט מדיניות ממשלתית תומכת הייטק.

      גלייטמן התבטא בעבר כי המודל העסקי של ההייטק הישראלי הוא למכור חברות שמפסידות לחברות ענק זרות (אקזיטים). לדבריו, אחת הבעיות היא שהמערכת ניזונה מכסף של מוסדיים אמריקאים ולא של גופים ישראלים, וזאת אחת הסיבות שהתעשיה חיה מאקזיטים ולא מחברות גדולות.

      כמו כן, המודל הממשלתי לתמיכה בחברות קטנות מתאים לתמיכה בחברות העוסקות בתוכנה, שבבים ותקשורת ולא בתחומים אחרים כמו מדעי החיים או אנרגיה וסביבה. לטענתו, המקום בו באה לידי ביטוי המדיניות הממשלתית הוא ספר כחול היוצא פעם בשנה, הידוע בשם תקציב מדינת ישראל, ששם לא מוזכרת כלל תעשיית ההייטק.

      זליכה: "אני רואה יותר מדי היי טק"

      בשונה מגלייטמן, זליכה טען כי תעשיית ההייטק דווקא כן באה לידי ביטוי בספרי התקציב - ובסכומי עתק. אולם הבעיה היא הקצאת משאבים שאינה יעילה. "כשאני מסתכל בתקציב אני רואה יותר מדי פעמים הייטק. המשאבים המופנים ליצוא של מדינת ישראל הם עצומים אבל היעילות שלהם עלובה.

      יש סעיפים שלא רואים בתקציב, לדוגמה 160 מיליארד שקל שנגיד בנק ישראל השתמש בהם בכדי לרכוש דולרים במטרה להעלות את המחיר שלהם ב-4 אגורות ליומיים. דוגמה נוספת היא מערכת המיסוי המוטה עבודה ולא הון. פערי המס של 25% על האופציות לעובדים לעומת 45% מס שולי על הכנסה. יש לקחת 5% מהדולרים שנרכשו על ידי בנק ישראל וכך להכפיל את התקציב של המדען הראשי, או להשקיע בחינוך אקדמי", אמר זליכה.

      עוד הסביר זליכה כי משרד האוצר מתנגד באופן עקרוני להקצות תקציבים התומכים בשיווק בחו"ל. "העולם המערבי משתמש בשגרירויות ככוח שיווקי ומכירות בחו"ל. השגרירויות הן תחנות סחר ונציגות לחברות של המדינות. כאשר רוב הייצוא שלנו נעשה בידי חברות קטנות ובינוניות, המדינה חייבת להשקיע בשיווק מסחר ושירותים, ולא בלקנות דולרים".

      למרות כל הקריאות למשבר בהייטק, זליכה איננו אומר כי ישנו משבר. לדבריו, ההייטק יכול לדאוג לעצמו, והבעיה האמיתית היא מחסור במקומות עבודה: יש בישראל כ-2.2 מיליון מקומות עבודה, בעוד שדרושים כ-3.2 מיליון.