ביממה הזאת בלילה הזה ובבוקר שאחריו כל ישראלי הוא ביבי ואיווט ואהוד ובני ודן ובוגי ואלי ומחר גם לימור וסילבן ובוז'י ופואד ועמיתיהם; ביממה הזאת כל ישראלי מצביע בקלפי הממוקמת בחדרי ליבו - מי בעד העיסקה לשחרורו של גלעד שליט בתנאים המוצעים על ידי המתווך הגרמני ומי נגד.
נכון, אפשר להשיב מיד ב"לאו". אתמול אחר הצהריים נותר עוד מרחב זעיר לשיפור מקצה העיסקה. אולי עוד רוצח מסתנן אל רשימת המשוחררים ואולי עוד שם הוצא ממנה. לא נותר הרבה.
בהצבעה הזאת משתתפים רבים שאינם מתחברים אלה אל אלה בימים כתיקונם. תמי ארד ואביבה שליט וההורים השכולים מפיגועי הטרור המבקשים ברגע האחרון להופיע לפני שרי הממשלה. נוטלים בה חלק גורמים ומרכיבים שלא בכל יום מוצאים את דרכם לזירה הציבורית בישראל: המחויבות לגרמניה שתרמה מתווך והשאיפה לרצות את מצרים המבקשת לגזור קופון והמאמץ לסייע לאבו מאזן שאינו ראוי והכעס על חמאס שיוצא וידו על העליונה.
גם דעת הקהל כפי שהוא מפוענחת על ידי השרים המצביעים היא גורם מכריע בהחלטתם; אלה מהם הרואים את סקרי דעת הקהל המצדדת בעיסקה ברוב מכריע אבל גם אלה מהם החוששים מה יהיו התוצאות בעוד חודשיים או שלושה. היה רוב בזמן אמת לשחרר אפילו את אלחנן טננבאום אז מה?
נתניהו חייב לאחות קרעים
הישראלי המצוי שואל את עצמו מה יקרה בחטיפה הבאה והשר המצוי מבטיח לו כי יהיו כללים חדשים וישראל לא תכרע עוד על ברכיה ולא תשלים עם עיסקה של אחד כנגד 450 או 1 000והאזרח ינהג בהסבר זה על פי רמת האמון המשתנה שיש לו כלפי הפוליטיקאים.
כל ישראלי נע מצד אל צד. הבטן מתהפכת. תחושה מוזרה: כל ישראלי חש בליבו פנימה כי הוא יודע כיצד היה מצביע אילו כיהן עתה בממשלה והוא גם חש כיצד הוא עובר ממחנה למחנה ושוב משנה כיוון ושוב נוטש וחוזר חלילה. אך יש כמה סיבות להחליט בהקדם ולא להניח לזמן לאזול בין אצבעות הידיים: שכן טובה התרת הספקות מחרדת אי הוודאות וממילא אי אפשר לחמוק מן הרגע האחרון והוא כבר מתדפק על הדלת.
עדות אישית: אף שלרגע אני בעד ולרגע אני נגד אין לי ספק כי ידוע לי כיצד הייתי מצביע אילו נקראתי לעשות כן. בבוא היום גם אחשוף זאת. הדבר מתחייב מההתעסקות בתקשורת. אבל האזרח המצוי אינו מחויב לכך. הוא יזכור כי ביממה האחרונה היה בעד ונגד היה ליברמן והיה ברק ובעיקר הוא היה בנימין נתניהו אשר חייב לאחות סדקים וקרעים עם עצמו ועם אחרים.