למנף את העסקה לתהליך המדיני

ממשלת ישראל הגיע לרגע האמת בנושא גלעד שליט ועליה לקבל החלטה בנוגע לביצוע העסקה. לפני כשבוע צפינו בסרט נוגע ללב על משפחת שליט. ראינו משפחה אצילה, ציונית סובלת מגורל בנה השבוי ומאי וודאות נוראית. כל מי שצפה בסרט, ליבו יצא אליה. אך מעבר לאמפטיה העצומה לאנשים נפלאים אלה, עלינו לשקול שיקולים אחרים בבואנו להכריע את מחיר שחרור המחבלים והמרצחים תמורת שחרורו של גלעד שליט.

מבחינה מוסרית וערכית על כל חייל שיוצא לקרב לדעת כי המדינה תעשה ככל האפשר כדי לשחררו אם ייפול בשבי. מבחינה ביטחונית השיקול שנשמע ממתנגדי העסקה כי המחבלים המשוחררים יחזרו לטרור, אינו עומד במבחן המציאות, כי הטרור הוא לא אינדיבידואלי אלא חמאסי וביכולתה של ישראל בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", להרתיע את החמאס בגין עוצמתה הצבאית.

נכון עושה הממשלה שאינה משחררת ערבים ישראלים, אם אכן הפרסומים נכונים. כי כאן מדובר בעקרון חשוב. נראה שנתניהו קיבל החלטה אסטרטגית לבצע את העסקה וחשוב כי לא ייתן לפרט כזה או אחר לעכב אותה, כי המחיר ברור למדי – שחרור מרבית האסירים שדרש החמאס, תוך גירוש אלה שביצעו רצח במו ידיהם. על הממשלה אז יהיה לנצל את המומנטום כדי לחזור לתהליך מדיני ולחזק את אבו מאזן בדרכים הבאות:

• העסקה תהיה חייבת לכלול את שחרורו של מרוואן ברגותי שבכוחו לחזק את הפתח ועם הזמן גם את אבו מאזן.

• על ישראל לעבוד מול ארצות הברית כדי להגיע לחידוש תהליך השלום במו"מ עם אבו מאזן.

• בהקשר זה על הממשלה להסכים כי הנושא הראשון לדיון יהיה גבולות הקבע וסידורי הביטחון וכי המדינה הפלסטינית תהיה בהיקף של הגדה המערבית ועזה עם תיקוני גבול בגבולות 67' למען גושי ההתיישבות וסידורי הביטחון, תמורת חילופי שטחים פחות או יותר סימטרית. יש לי בסיס להנחה כי על רקע כזה אבו מאזן ישוב לשיחות על הסדרי בקבע.

כך העסקה לשחרור גלעד שליט לא רק תשיב את גלעד הביתה אלא גם תיצור מומנטום לחידוש תהליך השלום, חיזוק הביטחון ומיגור הטרור.