וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שימו עץ אשוח בכיכר רבין

אלי פינברג

17.12.2009 / 20:18

עץ האשוח שהוצב בסניפיה המקומיים של רשת אופנה בינלאומית משך הרבה אש וגרם לאלי פינברג להרהר בבדלנות שלנו. לדעתו, ישראל קוסמופוליטית זקוקה לעצי אשוח במרכזי הערים

גם השנה ציינו יהודי מוסקבה את חג החנוכה באירוע ראווה רב משתתפים למרגלות הקרמלין. קברניטי הבירה הרוסית כיבדו את המאורע בנוכחותם וכלי התקשורת ברחבי העולם, וביניהם הישראליים, סיקרו את המתרחש בהתרגשות מובנת. יש משהו סמלי מאוד בהצבתה של החנוכייה בכיכר האדומה ויש כמובן לברך את הקהילה היהודית הרוסית על פעילות מבורכת זאת.

באותו שבוע היינו עדים לעוד אירוע, משמח פחות, שהתרחש במדינה אחרת של ברית המועצות לשעבר – מולדובה. המון אנטישמי זועם פירק במרכז הבירה קישינב את החנוכייה שהוצבה שם יום קודם לכן בהוראת השלטונות. המראות הלא נעימים לא היו קלים לצפייה והזכירו לכולנו נשכחות.

בערך באותה תקופה במקום אחר בעולם, כאן אצלנו, עוררה רשת האופנה ZARA את חמתם של לא מעט ישראלים כשהציבה בחלונות הראווה של הסניפים שלה, כמו בכל העולם, כמה עצי אשוח. כל כך הרבה שנאה הופנתה לעבר הרשת שלבסוף היא החליטה להורות על התאמתם של עיצובי הסניפים לדרישות המקום, כלומר לא להציב את העצים ולא להרגיז לקוחות בישראל. החלטה אומללה בעיניי.

מה עשה עץ אשוח המסכן של ZARA שכל כך הרגיז את המתלוננים? נזכרתי במראות החנוכייה המפורקת בקישינב. ניסיתי לדמיין מה יקרה אם יוצב אי פעם בכיכר מרכזית בישראל צלב פרבוסלאבי אורתודוקסי לכבוד איזה חג נוצרי. כמה זמן יקח עד שיועלה באש? שעה? שעתיים? אולי 24 שעות? ואז חשבתי שהאתגר של צלב הוא אתגר לא ישים וגם לא רצוי, ושבתי להרהר בעץ האשוח מרגיז הבריות של ZARA ובחנוכייה המוסקבאית הגאה.

בברית המועצות הנצורה מאחורי מסך הברזל חיה לה אוכלוסיה יהודית עצומה שהתמודדה לעתים עם גילויי אנטישמיות ורדיפה אבל בחיי היום יום שלה הייתה לחלק אינטגראלי מהעם הסובייטי.

במרוצת השנים אף אימצו יהודים רוסיים את המנהג הסובייטי לחגוג את בואה של השנה האזרחית והחלו מציבים עצי אשוח בביתם. אני כילד שגדל בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת מאחורי מסך הברזל זוכר את החג הזה כאחד הדברים היפים שבחיי כילד וכנער. בצרור החגים האידיאולוגיים בהם היה גדוש לוח השנה הסובייטי, היה חג אחד משפחתי, חג בו לאנשים ניתנה ההזדמנות להיות מה שהם באמת, להתאהב, ליהנות, לאכול טוב – והוא חג השנה האזרחית.

חשוב להדגיש: חגיגות השנה האזרחית בברית המועצות לא נשאו כל גוון דתי, וסמלי החג הלקוחים מהנצרות לכאורה שימשו ליצירת אווירה קסומה וכלל לא עסקנו במשמעות הדתית שלהם. אגב, חג המולד במסורת נוצרית פרבוסלאבית אורתודוקסית הוא בכלל בינואר.

לחגוג ללא דת

אחרי עלייתם לישראל, ממשיכים העולים ברובם לחגוג את בואה של השנה האזרחית ולא נוטשים את מסורת הצבת העצים בביתם. הדבר מעורר חשדנות כלפיהם וכלפי יהדותם ואף גורם לויכוחים שמתעוררים אחת לשנה על עצם נחיצותו של החג בלוח השנה העברי ובתפאורה של המזרח התיכון. ישנם אף כאלה בקרב העולים שמתבטאים בעד ויתור על מסורת החגיגה מאחר ומדובר במנהג של גויים.

ואני רוצה לשאול אותם ואתכם – מה רע בשימור מסורת כה יפה, כה מיוחדת. מה זה מנהג של גויים? האם העובדה שהחג נחגג על ידי היהודים לא הופכת אותו ליהודי? למה בבירות ברחבי העולם, המתקשטות בדצמבר לקראת השנה האזרחית, ניתן למצוא סמלים של חג החנוכה לצידם של סמלי החגיגה הנוצרית? למה יפאנים חוגגים את חג המולד למרות שאינם נוצרים, ובישראל אנו מתבצרים בתוך עולמנו הצר ולא מסוגלים או לא רוצים לאמץ מנהג שהוא פשוט יפה כל כך?

תגידו לי אתם, קוראי וואלה! היקרים, האם היה קורה אסון אם בחוצות הערים שלנו היו מעמידים בדצמבר עצי אשוח ענקיים שתחתם היו מתהלכים ישראלים ביום מנוחתם? הרי גם כך השנה האזרחית נחגגת כאן בבתים כה רבים ונערכות מסיבות רבות, לאו דווקא של הקהילה הרוסית. קצת אווירת חג לא תזיק לארצנו למודת הסבל.

ואם כבר הולכים על המודל הלא דתי, הרי עליו דיברתי, היו יכולים להקפיד ולהציב את העצים כמה ימים אחרי תום חג המולד שמא לא יתערבבו משמעויות. הרעיון כלל וכלל לא נראה לי מופרך.

בואו נקווה שיום אחד תימצא בישראל עיר קוסמופוליטית שראשיה יקבלו החלטה לקשטה לכבוד ראש השנה האזרחית. משום מה אני די משוכנע שזאת תהיה תל אביב שתעמיד בכיכר רבין את עץ אשוח הישראלי האזרחי הראשון. ובינתיים, אאחל לכולכם חג חנוכה שמח ושנה אזרחית טובה. S Novim Godom!
סנובים גודום!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully