מחזה אבסורד: מי כתב את תסריט השלום הזה?

מי התסריטאי הגרוע הזה, חסר הדמיון והיצירתיות, שכותב מחדש תסריטים ילדותיים החוזרים על עצמם מדי כמה שנים ובכל פעם שוברים את הקופות באמצעות אבנים וטילים? זה מתחיל בהסכמה מתוחכמת בין ישראל לארה"ב ולפיה תגיד ישראל שהיא מקפיאה את ההתנחלויות, אבל דקה לפני כן תאשר עוד 3,000 יחידות דיור שאותן תמשיך לבנות גם בהקפאה, לצד המשך בנייה בירושלים והמשך בנייה של מבני ציבור בהתנחלויות.

ויש גם בונוסים: עוד ועדת חריגים של בני בגין, ועוד החלטת ממשלה על מפת העדיפויות הלאומיות, אשר כוללת התנחלויות בגדה המערבית. וכמובן, עוד הכרזה של ראש הממשלה כי יהיה אשר יהיה בתום עשרת החודשים, ואפילו אם יתברר שאוטוטו יהיה כאן שלום מלא על בסיס גבולות 67', הוא יחזור לבנות ברגע שמסתיימים עשרת החודשים, על הדקה ממש.

וארה"ב תמלא את חלקה בעיסקה: היא תודיע, כמובן, שהחלטת ממשלת ישראל ממש לא מקובלת עליה. שהרי איזו הקפאה זו אם ממשיכים לבנות ומאשרים לבנות ומחריגים לבנות, אבל יחד עם זאת מדובר בהחלטה תקדימית אמיצה, מרחיקת ראות ומרחיקת לכת, ויש בה כדי לחדש את המו"מ עם הפלשתינים.

והם, הפלשתינים, שנשכחו על העץ כאשר האמריקנים נסוגו מן הדרישה להקפאה אמיתית, מכריזים, לפי התסריט, כי אינם יכולים לרדת מהעץ אחרי שהאמריקנים חזרו בהם וגם לקחו את הסולם. נתניהו מקבל מונולוג שבו הוא מסביר שהוא גם מסכים לשתי מדינות, גם משהה את ההתנחלויות לעשרה חודשים וגם מוכן למו"מ עם אש"ף ללא תנאים מוקדמים.

ואז זוכים המתנחלים, ולצידם האגף שמימין לבני בגין בליכוד, לקטע משלהם, לכמה הפגנות, להופעות חריפות באמצעי התקשורת נגד נתניהו, וכן לרגע מרגש במיוחד שבו הם מגנים את הספר הלבן וקורעים את צווי ההקפאה.

התמונה הבאה בתסריט היא שריפת מסגד בידי מתנחלים המשאירים גם את חתימתם על הקיר. הימין המתון מגנה, הימין הקיצוני מבין את הרקע שגרם למתנחלים לעשות מעשה, והימין הפחות קיצוני מתרגז על כך שתמיד נטפלים לעשבים שוטים ויוצרים תחושה שכל המתנחלים שורפים מסגדים.

להנהגה הפלשתינית מובטח קטע נוסף שנקרא "הכרזה חד?צדדית על הקמתה של מדינה פלשתינית", ומנהיגה זוכה בהזדמנות זו לנסוע לבירות העולם ולבקש החלטות המכירות בירושלים כבירת המדינה המתרחקת והולכת. בינתיים דוקר פלשתיני מתנחלת, ובקטע הבא יהיו מתנחלים שידרשו תג מחיר.

לא יכול להיות שמישהו כותב את זה בכל פעם מחדש והאולמות עדיין מלאים. קצת יצירתיות יכולה להציע סיום אחר: הסכם קבע, הסכם ביניים, הסכם מדף, הסכם הבנות, הסכם אזורי, הסכם חלקי, הסכם מתגלגל. כל דבר אחר. אולי כדאי, סוף סוף, להחליף את הבנאליות המדממת בתסריט שונה לגמרי.