בתקשורת נאמר כי מתוך דאגה שמא ירצה לשים קץ לחייו, המאבטח החשוד בניסיון לאונס נכבל אל מיטתו. מתוך אי רצון כי חלילה ישים קץ לחייו, מונעים מהחשוד בניסיון לאונס, שדאג לאבטח בכירים אך מחק את ביטחונה של אישה, להחליט לגזור על עצמו עונש במידה ומאס בעצמו ובחייו. כל זה היה יכול להישמע סביר אם המדינה היתה דואגת לאבטח את חייהן של נשים ובאותה העת דואגת שכל מי שהוטרדה או הותקפה מינית לא תיאלץ להתמודד לבדה עם מחירי האלימות הקשים.
שוב אנו עדות ועדים לסדר עדיפויות שמגולם בסיפורו של מאבטח אחד, לפיו ההגנה ניתנת לתוקפים, בעוד קורבנותיהם צריכות וצריכים להתגבר על הפגיעה, לרוב ללא כל רשת הגנה כלכלית-חברתית. אז הנה עצה קטנה, וותרו על ההוצאות הכספיות הכרוכות באבטחתו והגנתו של התוקפן, והשקיעו אותן בהפרתו של קשר שתיקה חברתי סביב התופעה של אלימות והטרדה מינית. אם יחליט תוקפן זה או אחר להעניש את עצמו או לגזור על עצמו את אותה מחיקה שגזר על הנפגעת ממנו, אין טעם למנוע זאת ממנו, תפקידה של מדינה הוא למנוע ככל הניתן את התרחבותה העקבית של תופעה רחבה של אלימות ותקיפה מינית ברחוב, בבית, במקום העבודה.
זהו סיפור על מאבטח ועל נפגעת ניסיון אונס כנראה על ידו, הוא שמור על ידי המשטרה, דמותו ידועה, חבריו מגוללים עליו דברי ברכה, ואילו היא נאלצת להסתתר מאחורי צללית כי הבושה והאשמה החברתית עדיין מוטלת לפתחה. זהו סדר עדיפויות ערכי שכל כולו קשר שתיקה של אלימות בכירים כלפי כפופות להן מגדרית, שמותיר קורבנות של אלימות עלומים ולתוקפנים מוצא שמירה ומחילה.
סיפורה של מדינה שלמה
זהו לא רק סיפור של מאבטח אל מול נפגעת אחת, זהו סיפורה של מדינה שמאבטחת בכירים שתוקפים נשים ומיעוטים פוליטיים נוספים, את הקורבנות היא מרחיקה מעין ותודעה, ולעולם מנפיקה דברי קלס וגאווה כלפי אותם בחורים ובכירים אמיצים שלכאורה רק מעדו לדקה. אין לנו אלא לזכור את סיפורו של חיים רמון, ששלל בכירות ובכירים דאגו לשבח ולהלל אותו, ואת המעשה המגונה העדיפו לתאר רק כנשיקה שחלפה לה אל תוך פיה של אישה, כך ביעף. גם הוא נשמר היטב ואובטח חברתית על ידי שרשרת חברותיו וחבריו לבני הבלורית, והיא זו שנאלצה להסתתר תחת האות ה', שמא יבולע לה.
הבה נסיט את מבטנו החברתי מפניו, דמותו וחייו של מאבטח, וננסה לזכור בה בעת כי ייתכן שיש קשר אמיץ בין שירותו בשטחים בצבא שמוציא לפועל כיבוש יומיומי לבין הכיבוש שהטיל על אישה בערבו של שישי, ונמקד את מבטנו בתפקידנו להסיר את שורשי הרעה החולה שנקראת אלימות כלפי מיעוטים. כאן המדובר הוא בשרירי גוף של גבר שהופעלו על מנת להכניע אישה, במקרה אחר המדובר בשרירים כלכליים שמופעלים על עובדות ועובדים במדינה, על שרירים צבאיים שמופעלים על פלסטינים בשטחים הכבושים, על שרירים שלטוניים מהסוג שהפעיל קצב נגד עובדות במשכן, על שרירים אתניים שמפלים ומדירים מזרחיות ומזרחים, מהגרות ומהגרים מאתיופיה וברה"מ לשעבר.
אז במקום לדאוג להמשך שלמותם וחייהם של שרירים מן הסוג הזה, יש לדאוג כי אלו שמוכפפים תחת נחת ידיהם ישוחררו מהכיבוש והאונס שנגזר מהם. הסירו את הכבלים מהמאבטח החשוד, ותנו לנו, לאלו שלא מאובטחים, ביטחון מפני מאבטחים.