קרקס. אוהל ענק. ילד ואבא יושבים על כסאות ביציע. האב מרים את ידו, ומצביע לכיוון מרכז הזירה. תסתכל, תסתכל. פיל הולך על שתיים. אתה רואה?פיל הולך על שתיים. איזה יופי! קריאות הידד עולות מהקהל. האב מוחא כפיים גם.
אל הזירה נכנסים שלושה טיגריסים. במרכז הזירה קרקסנית מחזיקה טבעת אש. שקט בקהל. הטיגריסים מתקדמים. מה זאת החיה הזאת? שואל הילד. נמרים, עונה האב. תסתכל איך הם קופצים לתוך האש. תסתכל. הילד מניח את זרועו על עיניו. הוא לא רוצה לראות. הקהל מריע. הטיגריסים קפצו דרך להבת האש. אני לא מאמינה, קוראת אחת מהבחורות בקהל.
שיטות התניה לבעלי חיים: הצלפות בשוט. הכאה במוטות ברזל. שימוש בשוקר חשמלי. מחקרים פסיכולוגיים. פבלוב והכלב. הרעבה. סימום הדרגתי. דוקרנים.
נסיעה ממדינה למדינה. כלובים קטנים בתוך מטוס. קרונות קטנים. תאילנד. אטראקציה לתיירים. פילים מחזיקים מכחול ציור בעזרת החדק שלהם. לפניהם בד ציור לבן. הם מציירים פיל. מציירים פרח. מציירים פיל מחזיק פרח.
קולקציה של דוגמנים
גן חיות. מקום בו נמצאים מינים רבים של בעלי חיים. מאחורי סורגי ברזל גבוהים מוחזקים היפים שביניהם. הם נבחרו בקפידה. הם קולקציה מובחרת של דוגמנים ודוגמניות, שנבחרו להשתתף בתצוגה. הגדרה לתנאי שבי: כליאה. החזקה בכפייה בניגוד לרצונו של הכלוא. ללא זכות הכלוא למשפט צדק או להגנה עצמית, ובתנאי החזקה שקובע המחזיק בכפייה בלבד.
מה חושבות על כך החיות? אולי הן לא כל כך סובלות? אז מדוע הקופים מוחזקים בשטח עם גדרות מחשמלים? ומדוע הסורגים גבוהים כל כך ובקצה שלהם חוטי תיל מחודדים? ומה עושה טיגריס סיבירי בסכנת הכחדה, שאמור לחיות במזג אוויר חורפי, בגן חיות במדינה חמה כמו שלנו? אנחנו לא רואים חיות כפי שהן בתנאי טבע. אנחנו רואים קולקציה מובחרת בתנאי שבי.
חוק צער לבעלי חיים, סעיף 2א': "לא יענה אדם בעל חיים. לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהיא". ספרד. מלחמת שוורים. החלשת הפר. הפר כלוא חודשים לפני מלחמת השוורים. הכאת הפר עם מוטות ברזל לפני הכניסה לזירה. הפר מצוי בחשכה מוחלטת במשך יומיים. הסוס הנושא את המטאדור, עיניו מכוסות ומיתרי קולו נחתכו, על מנת שהקהל לא ישמע את נאקת הסבל.
הפר נכנס לזירה. המטאדור מתיש אותו לעיני אלפי צופים. המטאדור מניף חרב ומחדיר אותה בחדות לתוך גוף הפר. הפר מתמוטט. הקהל שואג. זה בידור. מדוע השור זועם? את מי הוא מאשים? את הקרקסנים.המפיקים. הקוסמים, המטאדורים. ובעיקר אשמים האנשים שקונים כרטיסים.